עלון קשב ADHD

שילוב תלמידים בעלי הפרעות קשב בכתה רגילה

עלון קשב ADHD

שילוב תלמידים בעלי הפרעות קשב
בכיתה רגילה
לימור לוקוב

חלק גדול מההתנהגויות הבלתי רצויות של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז אינו קשור ישירות להפרעה הנוירולוגית הראשונית, אלא נובע מתחושות קשות שלהם כתסכול, דימוי עצמי נמוך, נחיתות ביצועית, קשיי התחברות ותחושות של חוסר כבוד וזלזול מצד הסביבה. כשהסביבה הרגשית נחווית כעוינת, המאבק על הכרה ומקום חברתי מצדיק בעיני התלמיד כל אמצעי אפשרי. המאבק מתבטא פעמים רבות בהפרעות ללמידה התקינה בכיתה, ביצירת אוירה לימודית וחברתית עכורה ובתת הישגיות. במצב זה, סוכן השינוי הפוטנציאלי עבור תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז הוא מחנך הכיתה. המחנך עשוי להיות איש מפתח במניעת האיום על רווחת התלמידים בכיתה. כוחו המכריע נובע הן מהיותו המנהיג החינוכי הדומיננטי של התלמיד והן כמתווך עבור גורמי השינוי האחרים בבית הספר, שהם קבוצת השווים ושאר חברי הצוות החינוכי. במאמר זה אתייחס לשני מישורי תפקוד המורה: המישור התפיסתי-פילוסופי והמישור המעשי. שניהם כרוכים זה בזה בקשר הדוק.

המישור התפיסתי - הנרטיב (הסיפור) השלילי של הילד
במישור התפיסתי, האתגר הראשון והחשוב ביותר של המחנך והמורה הוא חדירת השריון הרגשי של התלמיד בעל הפרעת קשב וריכוז ושינוי הנרטיב השלילי שלו. ד"ר שמחה (סטיוארט) צ'סנר , פסיכולוג קליני ומייסד הישיבה התיכונית "בני חיל" , מסביר בספרו "הילד בתוך השריון" כי במפגש עם התלמיד,קשה מאד להבחין בילד עצמו, שכן המפגש הוא בעצם עם שריון ההגנה שהילד עוטה על עצמו, שריון המתפתח עקב הצורך הבסיסי בקשר. אסביר בקצרה את תהליך בנית השריון והנרטיב השלילי של הילד לפי ד"ר צ'סנר:

בגלל מזג נוירולוגי שאינו מותאם לסגנון וקצב הכיתה הרגילה, ובגלל קושי ליצור קשר חיובי, מתפתחות התנהגויות שליליות ומצטברות חוויות כישלון רבות אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז. התנהגויות וחוויות שליליות אלו מביאות להתנגשות עם הסביבה. כדי להתגונן מפני הסביבה העוינת בונה הילד שריון רגשי עבה. מרכיבי הנרטיב השלילי של הילד נבנים בהדרגה דרך עצב, כעס ואדישות במטרה לא לפגוש את הכישלון הצורב הבא. וזה עובד כך: הילד חש עצב על כישלונותיו ליצור קשר חיוני ולתפקד בכלל בשל מזגו הבלתי מותאם. הוא כועס כי הוא נכשל ביצירת הקשר, כולם מתעצבנים עליו ומאשימים אותו תכופות וכתגובה טבעית ועל מנת להסתיר את הכעס, הוא מאמץ אדישות מופגנת שמשמעותה "לא אכפת לי מהמורים שלי, מההורים שלי (ולעתים גם) מהחברים שלי". הדברים חוזרים על עצמם בתסריט קבוע שבו הילד הוא כעין במאי המשליך את סיפורו על המורה. במקרים רבים, בלא להבין את התופעה, המורה עצמו מפנים את התסריט השלילי של הילד וממלא את תפקידו כ"כועס, מעצבן, מעניש ומזניח". כמובן שיחס זה של המורה מספק אישור נוסף לנחיתותו של הילד כפי שהוא חווה אותה ממילא, מעצים ומגביר את ההתנהגויות השליליות. מדובר במעגל הרסני של חוויות כישלון הילד וכישלון המורים להתמודד איתו.

המישור התפיסתי - שינוי עמדות של המורה וצוות בית הספר
האתגר, אם כן, הוא לתקן את הנרטיב השלילי של הילד ולשנות אותו. תיקון הנרטיב השלילי דורש תובנה חדשה ויישום טכניקות הנגזרות ממנה. המפתח לבניית נרטיב אישי חיובי לילדים עם הפרעת קשב היא נכונות ורצון המורה לרכוש תובנה זו ולעבוד לפיה. תיקון הנרטיב האישי של הילד עשוי להביא למהפך (ממש כך!) בתפקוד הכיתתי, אשר ישפר את הנרטיב האישי של המורה ואת הנרטיב הכיתתי הכללי.
איך עושים את זה? כשמבינים שהילד אינו "עושה לי דווקא" ואינו "שונא אותי", מצליחים לפתח יחס המוציא אותו מהמעגל ההרסני הנ"ל. זה דורש להתאמץ לא ליפול למלכודת של המורה המעניש והמזניח, ולהתחיל להתאים את האקלים הכיתתי לצרכי הילד, להציב אתגרים ריאליים וציפיות הגיוניות ולבנות מסגרת גבולות ברורה. חשוב ליצור שותפות טובה עם הורי הילד כדי להרחיב את המעגל החיובי בתחומי חייו השונים של הילד.

כל אלו אינם מנותקים משינוי מהותי הנדרש בתפיסת המטרות החינוכיות בקרב צוות בית הספר. יש להפנים את ההבנה כי הוראה וחינוך כרוכים ראשית לכל בסיפוק הצרכים הבסיסיים המרכזיים של הילד לביטחון, מסוגלות, שייכות, הנאה ומשמעות. סיפוק צרכים אלה יתבצע על ידי עיצוב מסגרת מותאמת לילד ותוך חיפוש הזדמנויות ליצירת חוויות הצלחה והנאה, הרגשת יציבות, סדר ושמירת חוקים, כאשר יתמלאו צרכיו הבסיסיים של הילד, הוא יתפוס את בית הספר כמקום בונה ומצמיח עבורו. במצב זה, הילד יפתח מוטיבציה להתקדמות ותחול דעיכה הדרגתית של ההפרעות.

המישור המעשי - ארגון הסביבה, הזמן והיחסים
בצד שינוי התפיסות והעמדות מצד המורה וצוות בית הספר, ניתן לנקוט בדרכים רבות שיביאו תועלת ניכרת ומיידית. דרכים אלו דורשות אמנם התארגנות והיערכות מוקדמות, אך הן יצדיקו את ההשקעה בתרומתן לשיפור תפקודיהם של התלמידים כולם ובשיפור האקלים הכיתתי בכלל.

להלן המלצות למורה כדי לשפר את תפקודי ההתארגנות והקשב של התלמיד:

1. הטרמה:
התחילי וסיימי את השיעור בתזכורת קצרה לתלמידים לגבי תכנית השיעור, מטלות כיתה, שעורי הבית וציוד נדרש הקשורים לשיעור. כתיבת הדברים על גבי הלוח במקביל לאמירתם תתרום להיענות התלמידים.

2. רשימה אישית:
הצמידי לשולחן התלמיד עם הפרעת קשב וריכוז רשימה אישית עם מטלות השיעור. הרשימה תשמש לו תזכורת חזותית נוספת. כדי להקל על התלמיד ועלייך, כדאי לקבוע את מקום הישיבה שלו יהיה קרוב אליך ותחת עינך הפקוחה.

3. ארגון שולחן התלמיד:
הקדישי זמן להתארגנות לשיעור ובדקי את הסדר בשולחן התלמיד - הגבילי לפי הצורך את מספר החפצים וסוג הדברים שמותר לשים על השולחן. הקדישי זמן לחידוד עפרונות ולניקוי השולחן בסוף השיעור.

4. ודאי שהתלמיד הבין את ההוראות כהלכה:
במשך השיעורים ערכי מעין מעקב חשאי ככל האפשר על התנהגותו אך הימנעי מלהביך אותו בפני חבריו. בכיתות היסוד ניתן לבקש מכל הכיתה לחזור על המטלות בקול, משפט אחר משפט. למרות שנראה כאילו הליך זה גוזל זמן יקר, יש בו לעיתים יתרונות ניכרים כמו העלאת מידת הקשב להוראות, סדר טקסי מרגיע ואפשרות לפתח כישורי זיכרון עבודה טובים. במידה ובדפי העבודה יש משפטי הסבר בראש הדף, בקשי מהתלמידים לקרוא אותם בקול לפני כל הכיתה טרם התחלת העבודה.

5. זהי מצבי משבר (לדוגמה, הגעה לסף העייפות):
תוכלי לאפשר הפסקה קצרה לתלמיד לאחר 15-20 דקות של עבודה רצופה. אפשרי לו לעסוק בפעילות פיזית בין פרקי זמן של עבודה לימודית כגון ביצוע שליחויות עבור המורה. לעיתים תוכלי לתכנן תרגול גופני כדרך נוספת להקניית תוכן מילולי. ילדים נוספים יוכלו ליהנות מכך. עם זאת, חשוב להגביל בברור את פרק זמן היציאה מהכיתה כדי למנוע גלישה לרפיון המתח החיובי בשיעור.

6. תלמיד-חונך:
לתלמידים מסוימים ניתן לעזור מאד ע"י הצמדת תלמיד-חונך עם התנהגות חיובית שישמש חבר לימודי תומך. התלמיד החונך ישמש לו דוגמה להתמדה לימודית ותזכורת להשלים עבודות. התלמיד החונך יוכל להשתתף בתוכנית החיזוקים ולהרוויח פרסים בהתאם.
היות שתלמידים אחרים עלולים לפרש צעד זה כהעמדתם כנחותים לעומת חברם, הפעילי שיקול דעת בהתאם לכל תלמיד.

7. תקשורת תחושתית:
מומלץ להשתמש באפיקי תקשורת תחושתית מגוונת כדי להגביר את הריכוז והמאמץ המושקע בכיתה. לדוגמה: נגיעה בכתף התלמיד על מנת להזכיר לו להמשיך במשימות, איזכור שמו הפרטי, מתן הוראות דבורות וכתובות כאחד, שימוש בתזכורת בלתי מילולית ובג'סטות כמו הצבעה על העבודה או חיוך. שימוש במגע יעיל להעלאת הקשב וכן הוא מבטא תמיכה רגשית ומשדר אכפתיות ודאגה.

8. גווני את דרכי ההוראה בהתאמה לתלמיד:
הציגי את נושא הלימוד בדרכים שונות ומגוונות. הדגישי תמיד את הנקודות המרכזיות בנושא הנלמד ואפשרי תוצרים חלופיים בכיוון היצירתי. יצרי במכוון ותוך שיקול דעת חוויות הצלחה באמצעות מטלות המאפשרות ביטוי יכולותיו של הילד. אם נוכחת ששאלות סגורות יהיו קלות עבורו, שלבי כאלה במידה רבה מבלי לוותר על חלקים מאתגרים יותר אשר תצמצמי בהתאמה. אם ניתן לבטא את הבנת החומר באמצעות אחד מכישורי התלמיד, אפשרי זאת.

9. שימוש בחיזוקים חיוביים ותכנון הצלחות:
שימוש בחיזוקים חיוביים כמו מתן פרסים מוחשיים מסביבתו הטבעית של הילד. אפשר להשתמש בשיטת הניקוד, הדבקת כוכבים וכו' שניתנים כאשר הילד סיים מטלה בהצלחה. ניתן לתגמל בזכויות מיוחדות בכיתה כמו עזרה למורה, אחריות על מכשיר נחשק כמו מערכת מוסיקה, הפסקות ומשחקים. המטרות צריכות להיות ספציפיות ורצוי שהילד יחווה הצלחה בהתחלה. הדרישות להצלחה יכולות לעלות בהדרגה עד לרמה הרצויה. זכרי שתלמיד בעל הפרעת קשב וריכוז משתוקק לחוות הצלחה. בחרי ותכנני את המטלות כך שיבטיחו הצלחות וחיזוקים חיוביים. מומלץ מאד להיעזר במומחה מתחום עיצוב ההתנהגות טרם הפעלת תכנית חיזוקים.

10. ודאי ששיעורי הבית וההודעות נכתבו ביומן על ידי התלמיד.
תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז מתקשים בהעתקה ובכתיבה לעיתים קרובות. יש לסייע לאלה שאינם מספיקים בדרך של העתקה עבורם או במתן שיעורי הבית כתובים מראש על דף. זה דורש ארגון מראש אך מאד משתלם בטווח הארוך. ילדים רבים משתדלים מאד להספיק בעצמם כאשר הם בטוחים שיוכלו להשלים את המידע הכתוב מבלי לפגוע בזמן ההפסקה.

11. דאגי ל"מרחב קשר" פתוח וקרוב עם ההורים והתלמיד:
השתמשי במחברת קשר מול ההורים וקבעי מפגשים על בסיס קבוע לשם עדכון הדדי, תאום ציפיות ויצירת שותפות במטרה לקדם את הילד. במקביל, צרי שיתוף פעולה עם הילד עצמו על ידי מפגשים קבועים ביחידות, בהם תקשיבי לו, תשוחחי אתו ותבררי עמו איך ניתן לעזור לו.

ולבסוף, החשוב מכל: דוגמה אישית ! כן, זה יאלץ אותך לקום מהכסא מיידית בתום ההפסקה ולהגיע במהירות לכיתה, אך התגמול יהיה רב לאין ערוך. היי דמות לחיקוי בדרכי התנהגותך, במשמעת עצמית, ביחס הכבוד שאת מעניקה לאחרים ובשמירה על שליטה עצמית בתגובותיך כלפי קשיים והפרעות של תלמידייך.

בהצלחה!

לימור לוקוב M.A
עוסקת בהכשרת מורים לאבחון ליקויי למידה
ולשילוב תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז במסגרת מכללת לווינסקי.

לימור לוקוב ז"ל נפטרה בתאריך 6/6/2014
מספר שנים לאחר פרסום המאמר בעלון. כעת מתפרסם שוב מאמרה המצויין בנוסחו המקורי.

יהי זכרה ברוך!

תודה שהיית עמי עד כאן.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על:
למידה והוראה - כאן

הנגשה והתאמת הסביבה - כאן

פעילות גופנית, תנועה, קואורדינציה - כאן

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment

הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון: