תפריט
ADHD
ADHD

עלון קשב ADHD

קשרים אישיים של מבוגרים עם ADHD

קשב ADHD 

אם במוחך מזדמזם לו זימזום / ואתה נראה מעופף והמום,
מביט בלי לראות, מקשיב בלי לשמוע / ומעליב בלי שהתכוונת לפגוע, 
אם הריכוז בא לך בלי התראה / ואתה מבריק בשעה של צרה, 
שוכח את העיקר ונטפל לפרטים / אוהב ריגושים אך שונא שינויים,
אם אתה מתבלבל בין שעות לימים / לא זוכר איפה הנחת דברים,
ועדיין מקסים, מקורי ואהוב / כנראה זכית בהפרעת קשב ורכוז. 
זיוה דינה

שלום רב,  
העלון הנוכחי יעסוק בהשפעת הפרעת קשב על יחסיהם הבין אישיים של מבוגרים. נציג סיכום מקוצר עם תובנות שהועלו בסדנה לאקדמאים עם הפרעות קשב בהדסה אופטימל, בהנחייתו של הפסיכולוג ד"ר יצחק מנדלסון . הסיכום כולל את אפיוני התקשורת של מבוגרים עם הפרעת קשב במהלך שיחה ותקשורת עם חברים, משפחה ועמיתים לעבודה, ויש בו שלושה חלקים:
א. אופן השיחה,
ב. אופן ההשתתפות ביחסים בין אישיים,
ג. תרומתם של האבחון והמודעות לעשיית שינוי.

תיקוותי שתיהנו מקריאת הסיכום. אני, אישית, בוכה כאשר אני קוראת אותו.

א. אופן השיחה:

א.1. קפיצה מנושא לנושא:
אנחנו מתחילים לדבר על נושא מסוים ומבלי להבחין עוברים במהירות ובאופן אסוציאטיבי לנושא קשור. למשל, אם הייתה אי הבנה לגבי רכישת פריט מסוים, עוברים לדבר על פריטים אחרים שנקנו שלא לצורך. מדיון אודות הפריטים "קופצים" לדבר על אירועים קודמים הקשורים לאי הבנות אחרות לגמרי. הנושא המקורי נזנח וכבר לא ברור במה דברים אמורים.

א.2. מיקוד יתר בפרטים ממסך את התמונה הכללית:
בעת מתן הנחיות להגעה למקום שאינו מוכר באמצעות טלפון סלולארי, בעל הליקוי מרבה לתאר פרטים שאינם רלבנטיים למציאת המקום. הפרטים הרבים מציפים את בן השיח ומונעים ממנו לבקש את המידע הנוסף הנחוץ כדי להגיע ליעדו.

א.3. ריבוי הקשרים בשיחה:
בעת שיחה בין שני אנשים, מקובל להשתמש במילות יחס חסכוניות כמו "הוא", "ההוא", "זה שהיה שם". למשל, כאשר מדברים על החבר של השכן שהוא גם גיס של חברה לעבודה מכנים אותו "ההוא". לשני המשוחחים ברור ש"ההוא" בשיחה מתייחס לאותו חבר של השכן. אבל אצלנו הקשב קופץ לחלקים אחרים של הסיפור, וכך, המאזין בשיחה זו ממשיך להתייחס ל"הוא" כחבר של השכן, בעוד שאנחנו כבר מתכוונים בכינוי "הוא" לאדם אחר. בן שיחנו חש תסכול ואף זעם לנוכח אי ההבנות הנוצרות בתסריט זה, המתנהל כ"דו- שיח של חרשים ".

א.4. קצוות של שחור לבן:
רבים מאתנו נדהמים לגלות שלאנשים אחרים יש זויות ראיה נוספות ושונות בין שני הקצוות של שחור ולבן המקובלים עלינו: או שמבינים או שלא מבינים, או שרוצים או שלא רוצים, או שנותנים או שלא נותנים. המפגש בינינו לבין אדם הרואה ספקטרום שלם של אפשרויות הוא מתסכל, מעורר כעס ותוקפנות, ריחוק והתכנסות. האחר איננו מבין את הקושי שלנו ותופש אותנו כאנשים קיצוניים.

א.5. התייחסות לתוכן המילה והתעלמות מאופן הצגתה:
בעייה נפוצה בקומוניקציה שלנו היא שימת דגש יתר על תוכן המילים תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהאופן בו נאמרו.בעוד השומע ה"רגיל" מייחס חשיבות רבה לצליל הדיבור ולמשמעותו הרגשית, אנו מתמקדים בתוכן המילים, ונוצרות אי הבנות חברתיות קשות. לפעמים אנו בטוחים שהאדם השני יצא שמח מהשיחה ואחר כך מסתבר לנו ההיפך, לפעמים אנו בטוחים שפגענו, בעוד האדם השני תפש את השיחה כטובה ומועילה.

א.6. מתקשים להסביר את התמונה שבמוחנו:
כאשר אנו רוצים להעביר רעיון המצויר ברור במחשבתנו, אנו מרבים להסתבך בהסברתו בשיחה. המילים שיוצאות מפינו אינן מתארות בדיוק את הרעיון. קורה שבתחילת הדבור אנו פוסחים על תחילת הרעיון ועוברים להמשכו, והדוגמאות היפות שהתכוונו לתת פרחו מזכרוננו. ייתכן שנחזור על הרעיון הראשון מספר פעמים כי הרעיון השני נעלם לו. ייתכן שתוך כדי שיחה ניזכר ברעיון קודם אשר שכחנו לומר בזמן.
כאשר מבקשים מאתנו להסביר דברים לא ברורים שאמרנו קודם, מחשבתנו נמצאת כבר במקום אחר, ואז איננו עונים על השאלה שנשאלנו אלא על מה שרץ לנו בראש.
בני שיחנו, לרוב קולגות לעבודה, מאבדים את הסבלנות וחושבים אותנו למטומטמים או טיפשים, והרושם הטוב שיצרנו בתחילה מתפוגג. 

ב. אופן ההשתתפות ביחסים בינאישיים: 

ב.1. הבטחנו ולא קיימנו:
לא פעם אנו ממהרים להבטיח דבר מבלי שבדקנו אם נוכל לקיים מפני שלא נוכל לעמוד בלוח
הזמנים, שכחנו מחויבויות אחרות, התחייבנו לשלם מבלי לבדוק אם יש מספיק כסף בחשבון, הבטחנו לחפש משהו אבל אין לנו זמן.  חברינו צוברים כעסים רבים עלינו בגלל אי קיום הבטחות, ואמינותנו הולכת וקטנה.

ב.2. מתקשים לאמר 'לא':
לא רק שאנו מתקשים לקיים את מה שהבטחנו, אלא שאנו אומרים "כן" גם כאשר התכוונו לומר "לא". קשה לנו לדעת מה אנו רוצים באמת, אנו מרגישים כאילו הולכים לאיבוד ומתקשים להתמיד,  וכך נוצרים בלבול ומועקה.

ב.3. מתקשים לתחזק יחסים:
קורה שאנחנו רוצים לטלפן לחבר, לשלוח כרטיס ברכה, לזכור יום הולדת ואף לענות על מכתב או מאייל שקבלנו. שיטת העבודה הטיפוסית לנו היא מהסוג "של אחרון נכנס - ראשון יוצא". כך מצטברות להן מחויבויות חברתיות שלא קיימנו, הזמנות חברים שלא מימשנו ומתנות שלא מסרנו. גם כאשר החברים מודעים ל"תקלה", לא בקלות סולחים לנו. כאשר אנו משווים את עצמנו לאחרים, הרגשתנו קשה: במקום בו אנו מתקשים, חברינו בפשטות מתנהלים.

ב.4. נוטשים את הזירה:
במהלך החיים המשותפים נפגעת הזוגיות שלנו כאשר במצבי מצוקה, מתח וקונפליקט אנו נעלמים ונוטשים את הזירה. סיבות העזיבה לא ברורות לנו. השאלה המתבקשת היא אם הנטישה נובעת מן המוסחות של הליקוי והקפיצה לנושאים אחרים, או שמקורה בהימנעות או התרחקות אופיינית.

ג. תרומתם של האבחון והמודעות לעשיית שינוי:

ג.1. היכרות עם הקשיים וקבלה עצמית:
כל עוד איננו מאובחנים, אנו מתנהלים כמו פיל בחנות חרסינה: נתקלים, פוגעים, כואבים ומכאיבים, נכשלים ומתייאשים תוך כדי האשמת האחרים. אבחון הליקוי מאפשר לנו להכיר טוב יותר את הסיבות לקשיים. היכרות זו יכולה להפסיק את רגשות האשמה ולהוביל לקבלת הקושי ולקבלת עצמנו.

ג.2. לקיחת אחריות על השינוי:
לפעמים משתמע כאילו אנו מסירים אחריות בהסבירנו שאין לנו שליטה על התנהגותנו, ובכך שאנו ממעיטים בקשייהם של שותפינו לקשר.
האבחון המאוחר מביא להקלה, כאשר מתברר כי מקור ההתנהגויות המוזרות שלנו בקושי נוירולוגי ולא בחוסר אכפתיות. הגילוי מקטין את  ההאשמות כלפינו. עם זאת, אל לנו לשכוח כי חרף המקור הנוירולוגי לליקוי, עדיין מוטלת עלינו אחריות מלאה על השתבשות הקשרים שלנו. לקיחת אחריות משמעה להבחין טוב יותר בקשיינו, ופיתוח כלים לשיפור איכות היחסים הבינאישיים עם האנשים הסובבים אותנו.

האם התרגשת כמוני?  
לקריאת עלונים נוספים המוקדשים למבוגרים עם הפרעת קשב כדאי לך ללחוץ על הקישור:
http://adhdindex.co.il/cat-16

אשמח אם תכתב/י אליי את תחושותיך. 

 

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים 
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment 

 


צרו קשר עם הנהלת האתר

17.08.2025

כל העלונים

קטגוריות של עלונים

זיוה דינה

זיוה דינה

קצרין מ"ס טלפון חסוי
מאמרים וידאו ארועים אתר אינטרנט