קשב ADHD
אל תתעצל! תתאמץ! למה אתה לא משקיע? עצלן! בטלן!
בכל שנה, בכל פתיחת שליש, אני מבטיח לא להכזיב, אני מבטיח להשקיע ולעשות הכל כדי להצליח: קונה ספרים ואת המחברות עוטף, מחדד את העפרון ומחפש את העט הכותב. מגיע לכתה כמוכן למלחמה אחרי חזרות, אחרי אימונים. אולי הפעם אצליח לצאת מהמחשכים ולהראות לאחרים שלא עצלן ולא בטלן אני, שכמותם אוכל להצליח לענות תשובה, תשובה מלאה.
ביום הראשון הכל נוצץ ונראה טוב, אני כותב ומהלוח מעתיק. הכתב קריא וברור, כתוב בעט ועפרון מחודד, ואפילו קוים לכותרת אני מותח ותאריך עברי מימין לא שוכח.
עוברים יום-יומיים והכח אוזל, הכתב מתחיל להתרשל, הצבע נעלם והמחדד אובד, והמורה את התשובה לא באמת קיבלה. בבית שקט, אין סערה, לא שואלים מאומה, גם לא מה קרה....?
עוברים שבועות ואט אט המחברות נשכחות. המבחנים מגיעים לכתה, ואני מצטנף כבר'לה לתוך הקונכייה. שוב המורה מעיר: "לא טוב", "לא מספיק", "חסר פרטים", "תשובה חלקית", "מתי תתחיל ללמוד", "מתי כבר תבין"?
ואני שותק ופנימה זועק: "אבל מה לא טוב, מה חסר?" ועל כולם אני כועס, על המורה הרעה שרק לי מעירה, ועל אבא ואמא שרק מה שהמורה אומרת מקבלים, ואיפה אני???
ובעיקר על עצמי אני כועס ולרגעים אפילו שונא: למה אני כה טיפש? למה כלום לא הולך? למה רק לי זה מצליח? למה...למה.. למה.
שנה עוברת ועוד אחת חולפת וכולם לחטיבה רוצים ללכת, ואני בתוכי יודע שזה לא ילך, אותי לא ירצו לקבל. הם אומרים: אתה טוב ומוצלח אך כאן לא כדאי... יהיה לך טוב במקום אחר בוודאי.
ואני רוצה להיעלם, שלא יראו. מעדיף להיות טאפט או זבוב או להיות שקוף. אך כוחותיי הפנימיים לא מרפים, ואת הרצון ההוא מייד משכיחים.
במזון ובספורט מצאתי את מפלטי. רק לבד, רק בעצמי, ללא עזר, ללא רצון לשתף, רק להוכיח ולא לוותר. שעות של שיחות פנימיות על מה ואיך, ולמה דווקא לי זה צריך היה לקרות. הייתי בודד כזאב חבוט, כל הזמן בוחן כראדאר מי מימין ומי משמאל, מי מקדימה ומי מאחור.
נאמנות תמה הייתה לי הערך, והנאיוויות שלטה בי בכל הדרך. חשבתי שכולם כמוני מתכוונים באמת, לא רוצים להכות ובטח לא להכאיב או להכזיב. הייתי איש אמון ומעולם לא פלטתי שום דבר סוד ואפילו הוא פעוט. אך לא הבנתי שהכל חד כיווני, שאף אחד לא באמת מתעניין בשכמותי.
הסערות שבליבי מעולם לא נראו, הכל היה מוחבא וסגור. רבות היו אותן סערות רגשיות, ים של דמעות שלא פרצו, וכעס וזעם שבמאמצים נבלמו.ניסיתי להסתיר הכל שרק לא ידעו, שלא יגלו ואז אותי ידחו. שנים רבות קניתי חברים בחפיסת שוקולד או במשחק, בויתור על שלי או במתן מס, העיקר להיות מקובל בחברה.
....ביום מואר בו התלמיד היה מוכן, הגיע השליח, כמו שסופר בהרבה סיפורים, אך כאן במציאות נשלחת יד ושולה אותי הקטן מפי פחת....
הילדות היא דבר נפלא, עליו מתרפקים ופעמים מתגעגעים. אך יש כאלה שיהיו מוכנים לעשות הכל, בכל מחיר, בשביל את העבר למחוק, וזכר ממנו לא להשאיר.
מאמצים רבים ונואשים עשיתי למחוק את העבר, לטשטש את הילדות, וככל שניסיתי יותר, כך אותה ילדות רודפת בי ומזנבת. כעסים לא מוסברים, חוסר סיפוק ותיסכול מתמשך לא עוזבים אותך לרגע ולא חשובה ההצלחה או העשייה היומיומית. כלום לא משנה, אלא רק אותם זכרונות מרים, אותם הבזקי זכרון לא מודעים שמושכים אותך אחורה לאותו מקום מוכר- לכאב! לילד הקטן שרק לבכות מבקש, אך הדמעות ממאנות לצאת.
נכתב על ידי שמר ארזי, מוסמך M.A לחינוך מיוחד, מייסד 'מינדריי',
אימון קוגניטיבי לשיפור הזיכרון, הקשב והריכוז בליווי מאמן אישי http://www.mindri.co.il/about
אחרי ההתרגשות מסיפורו של מר שמר ארזי, נחזור להתמודדות השגרתית עם הפרעת הקשב בליווית צידה קטנה: הגדרות מקצועיות לסיפור האישי של ילד עם הפרעת קשב ורכוז. את ההגדרות שאבתי מתוך ספרו של ד"ר שמחה סטיוארט צ'סנר: הילד בתוך השריון .
ד"ר צ'סנר טוען, כי הסיפור האישי של ילד עם הפרעת קשב ADHD הוא תוצאה של פעולת גומלין. לדבריו:
'אינטראקציה בין מזג עצבי וסביבה התנהגותית מביאה להפנמת מערכת של מחשבות ורגשות, המשמשת תבנית אליה נוצקים מחשבותינו, רגשותינו ומעשינו בהווה'(שם, עמ' 101).
בגישתו של ד"ר צ'סנר, יש להסתכל על הפרעת הקשב דרך 4 מימדים:
נוירולוגי תפישתי רגשי והתנהגותי.
נהנית?השתעממת?התאכזבת?
אודה על כל התרשמות, הצעה, חומר מקצועי או סיפור אישי שיגיעו אליי ויתרמו להיכרות קרובה יותר עם הפרעת הקשב דרך העלונים הבאים. לעלון הזה יש כבר הרבה מנויים. אתם מוזמנים לצרף אליו את חבריכם. כפי שראיתם, בתחתית העלון יש קישור המאפשר לכל מנוי להחליט בעצמו אם להמשיך או להפסיק את קבלת העלון, כדי לא לכפות את עצמנו עליו.
העלון הבא יעסוק בחיילים עם הפרעת קשב, ואני מקווה שתשלחו אליי סיפורים מרגשים עם חוויות מן השרות הצבאי.
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment
17.08.2025