עלון קשב ADHD
לנווט במבוך האבחונים:
איך לבחור את האבחון המתאים
לתלמיד עם קשיי קשב?
ספיר דיקמן
"המורה אומרת שהילד שלי לא מצליח לעבוד באופן עצמאי... הוא צריך יותר עזרה מאחרים... יש לו קושי להתמיד במשימות... אולי כדאי לחשוב על אבחון?"
הורים רבים עומדים אובדי עצות מול דיווחים מבית הספר או התנהגויות שמעלות חשד ש"משהו לא בסדר". מרגע שהבינו כי מדובר בקושי שכדאי לאבחן, ההורים נכנסים למבוך מבלבל של אבחונים שונים, אנשי מקצוע שונים ועצות סותרות.
איזה אבחון מתאים לילד שלנו?
"צריך נוירולוג, פסיכולוג או אבחון דידקטי? האם אבחון פרטי עדיף על אבחון דרך קופת חולים? כמה זה יעלה? האם האבחון יהיה תקף לשעות שילוב? לוועדות? להתאמות? ומה אם הילד מבחינת ההורים 'בסדר' בבית אבל בבית הספר מתלוננים?" כיצד לבחור את האבחון המתאים שיספק תמונה מדויקת של קשיי הילד?
איזה אבחון באמת נחוץ?
מי איש המקצוע המתאים לאבחן?
עידן שפע המידע, האפשרויות והדעות, מקשה על קבל החלטה מושכלת.
מה יקרה אם האבחון "יתייג" את הילד?
מה יקרה אם נחמיץ הזדמנות לעזור לו?
האם נעמוד בעלויות הכספיות של האבחונים?
האם זמני ההמתנה יפגעו בלו"ז של מערכת החינוך?
ואם לא נבחר אבחון?
* הקשיים של הילד יחמירו
* הילד יפתח תחושות תסכול וכישלון
* פגיעה במוטיבציה ובתפיסה העצמית שלו כתלמיד
* נפסיד משאבי זמן וכסף על אבחונים לא מתאימים
הסיפור של רועי - מאבחון לאבחון
רועי, תלמיד כיתה א', ילד אינטליגנטי מאוד ומלא סקרנות. בבית, הוא מסוגל להתרכז שעות ארוכות במשחקים עם דמויות פוקימונים ובבניית ערכות מדע. אך בבית הספר, המצב שונה. המורה מתלוננת על קשיי התנהגות ומדגישה שרועי מתקשה לתפקד בכיתה. עם התקדמות השנה, היא החלה להעלות חששות לגבי שהקשיים ישפיעו על הישגיו הלימודיים.
בית הספר התקשה להמליץ על אבחון ספציפי ולא הצביע על כוון ברור. תחילה פנו ההורים למכון להתפתחות הילד דרך קופת החולים. לאחר המתנה של ארבעה חודשים, חזרו אליהם טלפונית והסבירו שמהשאלונים משתמע שלא מדובר בפער התפתחותי, והפנו אותם לנוירולוג לבדיקת תחום הקשב.
אחרי שהתייאשו מהמתנה לנוירולוג בקופת החולים, פנו באופן פרטי. הנוירולוג הפנה למבדק קשב ממוחשב שהעיד על קשיי קשב, אך הוא קבע כי זה אינו מוקד הקושי העיקרי של רועי, והמליץ על המשך בירור אצל פסיכיאטר. בבירור פסיכיאטרי, לאחר המתנה של עוד מספר חודשים, עלה חשד לחרדות ועלה חשד לקשיי תקשורת. רועי הופנה לאבחון פסיכודיאגנוסטי מקיף.
לאבחון הפסיכודיאגנוסטי המתינו חודשים רבים, ואחר כך לדו"ח עוד למעלה מחודשיים. הדו"ח שלל לקות התקשורת, אך אישש חד משמעית את קיומן של חרדות, ושפך הרבה אור על שילוב קשיי הקשב בחרדה עם המלצות לטיפול נכון. רועי החל טיפול פסיכולוגי ותהליך התאמה של טיפול תרופתי.
תהליך האבחון הסתיים כשרועי כבר היה בסוף כיתה ג', כמעט שלוש שנים מתחילת הקשיים...
הסיפור של יותם - לא רק אבחון קשב
יותם, תלמיד כיתה ה', אובחן עם הפרעת קשב בכיתה ב' על ידי נוירולוג, ומאז הוא קיבל טיפול תרופתי. הטיפול עזר לו להשתלב היטב בלימודים, ובשנתיים האחרונות אף הצטיין במספר מקצועות.
בשנה האחרונה, המחנכת החדשה החלה לדווח על קשיים רגשיים: "יותם מתוח, חרד לקראת מבחנים, ולעתים יש לו התפרצויות". המורה המליצה על אבחון פסיכודידקטי מקיף.
אמו של יותם הייתה מבולבלת - הרי מבחינה לימודית בנה מצליח. מדוע נדרש אבחון פסיכודידקטי? היא החלה להתייעץ ברשתות החברתיות וקיבלה תשובות סותרות שבלבלו אותה עוד יותר. בהתייעצות מקצועית התבהר לה שמוקד הקושי הוא רגשי - לא לימודי ולא קשבי. היא הופנתה למטפל רגשי מוסמך לצורך הערכה ראשונית, וקיבלה ממנו המלצות מעשיות לבית הספר ולהורים.
יותם החל בטיפול רגשי שבועי. כעבור שלושה חודשים, חלה הקלה משמעותית בקשיים הרגשיים, והמורה דיווחה על שיפור ניכר בהתנהלותו של יותם בכיתה.
למה חשוב לבחור באבחון המתאים?
* קיימת שונות רבה באופן שבו הפרעת הקשב מתבטאת אצל ילדים שונים.
* לפעמים הפרעת הקשב תהיה מקור קושי בלעדי או ראשי, לפעמים ישנם קשיים נוספים מקבילים או אפילו בעלי השפעה גדולה יותר על תפקוד הילד.
* כשעולה קושי, חשוב לעצור ולהתמקד, כדי לבחור את האבחון הנכון.
מסלול האבחונים המומלץ:
כאשר יש חשד להפרעת קשב, מומלץ לפנות תחילה לרופא מומחה לבירור של הפרעת הקשב, לפני שנפנה לאבחון אחר. מי שמבצע אותו הוא נוירולוג/ פסיכיאטר/ רופא שעשה התמחות בתחום. האבחון כולל הערכה קלינית, שאלונים ומבדקי קשב ממוחשבים לפי צורך.
אם אנחנו יודעים שישנו גם קושי רגשי - נעדיף פניה לרופא פסיכיאטר. רק לאחר בירור ראשוני זה, ולפי הצורך, כדאי להמשיך לאבחונים משלימים - דידקטי/ פסיכולוגי/ פסיכודידקטי/ פסיכודיאנוסטי ועוד.
בחירת האבחון המתאים לקשיי קשב:
1. פנו תחילה לגורם רפואי
זה הצעד הראשון כשיש חשד להפרעת קשב, לפני שאתם פונים לאבחונים נוספים ויקרים.
2. רישמו את הקשיים של הילד
כדאי לרשום באופן מסודר: מהו בדיוק הקושי שרואים? איפה ומתי מופיע הקושי הזה? האם זה קושי חדש או שבמבט לאחור תמיד היה שם?
3. תוקף והתאמת האבחון
בררו מראש איזה סוג אבחון ומה תוקפו לצרכי הילד - וועדות השמה, שעות סיוע, בחינות הבגרות וכו'
סיכום
בחירת האבחון המתאים היא צעד משמעותי. חשוב להבין שאבחון אינו רק "אישור" לקיומה של בעיה, אלא כלי להבנת הקשיים והחוזקות של הילד, ומפתח למציאת הדרכים לעזור לו. אבחון טוב יספק לא רק אבחנה, אלא גם כלים להתמודדות יומיומית ותוכנית פעולה.
זכרו שמטרת האבחון היא לאפשר לילדים לממש את עצמם ולחוות הצלחה למרות האתגרים. כשבוחרים את האבחון המתאים, אפשר להתחיל במסע להענקת הכלים הנכונים - כלים שיעזרו להם להתמודד עם האתגרים ולהצליח בדרכם הייחודית.
ספיר דיקמן
M.A באבחון וטיפול בלקויות למידה
sites.google.com/view/sapir-s-d
sapir.dickman@gmail.com
[[שם]], תודה על קריאת העלון.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על:
אבחון והגדרה של הפרעת קשב
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
23.02.2025