עלון קשב ADHD
Risky play – "משחק סיכוני"
סכנה או הזדמנות התפתחותית לילדים?
ד"ר ארד סקובל
משחק להתפתחות גופנית ופסיכולוגית
משחק הוא הזירה בה ילדים חוקרים הזדמנויות בסביבתם ומתפתחים ולומדים דברים חדשים. הם לומדים להכיר את עצמם ואת היכולות שלהם. מרכיב חשוב במשחק הוא הבלתי צפוי, וחלק נכבד ממשחקי ילדים כולל חציית גבולות, מתיחת גבולות, התנסות בדברים חדשים ולהעמיד את עצמם במבחן. משחק סיכוני מאפשר התפתחות נוירו מוטורית, סנסומוטורית, שיווי משקל והתמודדות עם שינויים.
המונח "ריסקי פליי", "משחק סיכוני", מבטא "משחק עם פוטנציאל להיפצע", ומתייחס לפעילויות בהן הילד חשוף לסכנה שיכולה להיווצר עקב פעילויות סיכוניות כגון טיפוס על עצים גבוהים, ספסלים, מעקים, רכיבה מהירה על אופניים, או משחק בקרבת מים עמוקים.
מחקרים ארוכי טווח כבר דיווחו שחשיפה לחושים כגון ריח שמיעה, ראייה, טעם, מגע ופרופיוספציה מהווים צינור המחבר בין התשתית הנוירו-מוטורית למוח. ילדים שמעולם לא ניתנה להם ההזדמנות לשהות במזג אוויר משתנה או ללכת יחפים, עלולים שלא להיות מסוגלים לחוות שינויים באקלים, בטקסטורות של חפצים ובחוויות האינטגרציה בין האדם לטבע.
בנוסף לפן הגופני, פעילות ריסקי פליי הוגדרה על ידי פסיכולוגים כהכרחית לשם בדיקת גבולות ופיתוח עצמאות רגשית ומנטלית.
חוקרים רבים טוענים כי קשיים רגשיים ומנטליים נובעים מהיעדר משחק סיכוני. פיטר גריי, פסיכולוג וחוקר אבולוציוני בבוסטון קולג', שחקר כיצד ילדים מחנכים את עצמם באמצעות משחק וחקירה, טוען שירידה בשיעור משחקי החוץ עם ילדים אחרים וירידה במשחקים סיכוניים, הובילו לעלייה בשיעורי החרדה והדיכאון בקרב ילדים ובני נוער (Gray, 2016).
Balance and Barefoot הוא ספר מרתק מאת אנג'לינה הנסקום, מרפאה בעיסוק במקצועה, אשר מציג את הקשיים במערכת התנועתית-תחושתית בגלל שימוש קבוע בנעליים והפחתה בפיתוח שרירי כף הרגל. המחברת מעלה השערה, שייתכן והבעיה נובעת מהיעדר חשיפה של ילדים למשחק שיש בו אלמנט סיכוני.
מה בין משחק מסוכן למשחק סיכוני?
במשחק מסוכן, הילד איננו מסוגל לשער, ליצפות, להבין או לראות מראש את העלול לקרות.
כלומר, האחריות איננה בידיים שלו. ריצה לכביש סואן בלב תל אביב מהווה פעילות עם סכנה, כי יש נהגים שנוהגים בצורה מסוימת, תמרורים שונים,שינויים בכביש וכו'. הילד איננו יכול ליצפות את התנהגות הנהג.
במשחק סיכוני, המצב הפוך. הילד יכול לקחת אחריות על אופן הפעולה ולקבל החלטה על גובה הסיכון.
למשל, בטיפוס על עץ או מיתקן כלשהו, הילד יכול להחליט על גובה הטיפוס, זווית הגזע/ הענף בו הוא חושש או מרגיש בטוח, היכן יתפוס, היכן ישהה את פעולתו ועוד. העץ/ המיתקן לא יפתיעו פתאום במצבים שעלולים לפגוע בסינכרון המוטורי-קוגניטיבי, ולכן משחק כזה יהווה משחק סיכוני ולא משחק מסוכן.
משחק סיכוני מתואר כמשחק מרגש ומאתגר שיש בו חוסר וודאות וסיכון לפגיעה פיזית, ועם זאת מאפשר לילדים לקחת אחריות על הביצוע ועל התוצאה.
איזון בין צרכים התפתחותיים לבטיחות הילד/ה
האם "משחק סיכוני" באמת נחוץ להתפתחות הילד?
מה ההגדרה של "מסוכן"? מהם גבולות הגיזרה?
כיצד נוכל לאפשר לילדים לחקור את סביבתם תוך שמירה על בטיחותם?
שאלות אלו מקבלות משנה תוקף כאשר מדובר בילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות. ילדים אלו, בשל האימפולסיביות וחוסר גבולות הטבועים בהפרעה, נוטים להסתכן ולעיתים אפילו מחפשים את הסכנה. האם המשחק הסיכוני הוא סוג של "ריפוי עצמי"?
חשוב להבין, כי איסור מוחלט על משחק סיכוני עלול להוביל לתסכול, לחרדה ולתחושת חוסר אוטונומיה של הילדים. מצד שני, מתן חופש מוחלט עלול לסכן את שלומם. לכן, חשוב למצוא את האיזון הנכון בין היתר ללקיחת סיכונים לבין שמירה על בטיחות הילדים.
7 המאפיינים של משחק סיכוני:
1. משחק בגובה רב:
סכנת פגיעה מנפילה. כוללים טיפוס במגוון צורות, קפיצה מגובה, להיתלות / להתנדנד בגובה רב, ושיווי משקל בגובה רב.
2. משחק במהירות גבוהה:
מהירות וקצב ללא שליטה, כגון רכיבה על אופניים במהירות גבוהה, נסיעה במזחלת, גלישה וריצה ללא שליטהבמהירות.
3. משחק במכשירים מסוכנים:
סכנת פציעות ממכשירים כגון גרזנים, מסורים, סכינים, חבלים, פטישים ומסמרים.
4. משחק באזורים מסוכנים:
כאשר ילדים עלולים ליפול מצוקים גבוהים, לטבוע ים או להיכוות מדורות.
5. משחק פרוע וקשוח:
כאשר ילדים עלולים לפגוע אחד בשני, כגון היאבקות, מכות "כאילו", סיף עם מקלות ורדיפה אחד אחרי השני.
6. משחק במקום שעלולים ללכת לאיבוד:
משחק במקום שילדים עלולים להעלם מפיקוח המבוגרים או ללכת לאיבוד למרות שקיבלו רשות להסתובב ולחקור. למשל, בטיול רגלי ביער.
7. משחק עם התנגשות:
כשילד נוסע במהירות בתלת אופן ומתנגש בכוונה בקיר או בגדר.
תועלות המשחק הסיכוני להתפתחות הילד
ד"ר ארד סקובל, מורה לתנועה וספורט וחוקר השפעת הקואורדינציה על התפתחות הקוגניציה בילדים, טוען כי המשחק הסיכוני הוא חלק בלתי נפרד מהתפתחותו התקינה של הילד, בגלל מתן אפשרות לפתח מיומנויות חיוניות כגון:
א. הערכת סיכונים:
הילדים לומדים להעריך את הסיכונים הכרוכים בפעילויות השונות, ולהתאים את התנהגותם לדרישותיהן.
ב. פתרון בעיות:
הילדים נדרשים למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות מגוונות, כמו לטפס בביטחה על עץ גבוה.
ג. בניית ביטחון עצמי:
הצלחה במשימות מסוכנות מעלה את הביטחון העצמי של הילדים ומחזקת את תחושת המסוגלות שלהם.
ד. פיתוח מיומנויות חברתיות:
משחק משותף כרוך בשיתוף פעולה, תקשורת ופתרון קונפליקטים, מיומנויות חיוניות לחיים בחברה.
ה. ריפוי עצמי בילדים עם הפרעת קשב:
במקרה של ילדים עם הפרעת קשב, המשחק המסוכן עשוי לשמש כמעין "ריפוי עצמי". ילדים אלו, הסובלים מתנועתיות יתר וקושי להתמקד, מוצאים פורקן במשחקים מסוכנים. יותר מכך, ההתרגשות, האדרנלין והדופמין הכרוכים במשחקים סיכוניים, עשויים לסייע להם להירגע ולהתמקד.
השפעת המשחק הסיכוני על עתיד הילדים
ילדים עוסקים במשחק סיכוני למרות האפשרויות לכישלון וחוויות שליליות. הם מטפסים על עצים כדי לחוש שמחה, למרות שבטוח יותר להישאר עומדים על הארץ.
במחקרים שבדקו יכולת של ילדים לתפוס ולהעריך סיכונים במצבים שונים, החוקרים הראו לילדים תמונות של מצבים עם דרגות סיכון שונות. המחקרים מצאו שילדים מגיל ארבע עד גיל עשר יכלו להבחין בין דרגות הסיכון. ראיונות עם הילדים הראו שהם משתמשים בהערכת הכשירות הסיכונית שלהם כדי לקבל החלטות כשהם משחקים.
נראה שלילדים עם חוויות קודמות של מצבים סיכוניים, יש בסיס של ניסיון שהם מנצלים כדי להעריך ולנהל סיכונים במצבים אחרים. דרך חוויות סיכוניות, לומדים הילדים לנהל טוב יותר מצבי סיכון אמיתיים בחיים.
השאלה היא, כיצד לקיחת סיכונים יכולה להיות טובה לחוויות התפתחות ולמידה. שאלת מיליון הדולר תעסוק בתועלת הפוטנציאלית של משחק סיכוני, בחוויות חיוביות ומרגשות שילדים עשויים להרוויח, בפיתוח מיומנויות שליטה בכל תחומי החיים, ובתועלת ההתפתחותית הגופנית והפסיכולוגית.
סיכום:
אני ממליץ ש"משחק סיכוני" יהפוך לנושא לדיון בפורומים בהם נפגשים הורים, מחנכים ומטפלי ילדים. שם יאפשרו שיתוף ידע, רפלקציה, יצירת הבנה משותפת וגילוי של מחלוקות ואי הבנות. החלפת ידע על חשיבות המשחק לילדים והגדרה משותפת של הגבולות, יספקו ביטחון לכל הצדדים. המפגשים יתנו למורים ולגננות את האומץ למצוא איזון סביר בין אתיקת מניעת נזק לאתיקת עשיית טוב. כך הם יוכלו להעניק לילדים הזדמנויות למשחק מרגש בסביבה מאתגרת.
שיחה עם הילדים בנושא משחק סיכוני תעזור להם להגדיר ולהעריך בעצמם את המרכיב הסיכוני במשחקם, וכך לפתח יכולת טובה לניהול סיכוניות.
שיחות בנושא משחק סיכוני יאפשרו להורים להתוודע טוב יותר לסוג והיקף המשחקים של ילדיהם בבית הספר ובגן הילדים, וכך להקל על הדאגה והחרדה במקרים יוצאי דופן כשילד נפגע. לצפייה בסרטון הדגמת ריסקי פליי לחצו כאן: https://youtu.be/61KQqnHmFDE?si=50EhuNciz2qan3v6
ארד סקובל
אבא לשלושה ילדים, חוקר מתודות חינוכיות לקידום תנועה והשפעות מוטוריות על תהליכים מנטליים, רגשיים וקוגניטיביים. בעל תואר ראשון ושני בחינוך התמחות ספורט, דוקטורט בחינוך במסגרתו חקר את תחום הריסקי פליי והשפעותיו על תהליכים גופניים והסתגלות למצבים משתנים.
בעלים של חברת ספידאיט המעניקה חוגים לילדים, קורסים והכשרות שונות לצוותים ואנשי מקצוע, טיפול פרטני לילדים ומתבגרים ופרויקטים בבתי ספר.
אתר: www.speedit.co.il
טלפון: 053-8334100
https://youtu.be/s2k87Pn7xPU?si=PuClGlyawuyYrwLt
תודה על קריאת העלון.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על:
פעילות גופנית, תנועה, קואורדינציה - כאן
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
27.12.2024