עלון קשב ADHD

---

מתי תגיעי לפואנטה? חשיבה חזותית-מרחבית בעולם מילולי

עלון קשב ADHD

חשיבה חזותית-מרחבית בעולם מילולי 
אילנה רייטקופ

אנשים רבים עם הפרעת קשב חווים את עצמם כאילו הם "עיגול בתוך ריבוע", שמשהו בהם "לא מתאים". אחת הסיבות יכולה להיות שהם בעלי חשיבה חזותית-מרחבית, בעוד רוב בני האדם מתאפיינים בחשיבה סדרתית-מילולית. החשיבה החזותית-מרחבית משליכה על כל תחומי החיים של אנשים עם הפרעת קשב, ויוצרת קשיים בתקשורת הבינאישית בכל תחומי החיים. 

חשיבה מן הכלל אל הפרט

אחד המאפיינים הבולטים של חשיבה חזותית-מרחבית הוא החשיבה מן הכלל אל הפרט.
רוב בני האדם חושבים מן הפרט אל הכלל, כלומר, מסוגלים לעבד כמות גדולה של פרטים, וליצור מהם תמונה כללית. לעומת זאת, אנשים עם הפרעת קשב בעלי חשיבה חזותית-מרחבית, חושבים מן הכלל אל הפרט, עודף פרטים מציף אותם, והם זקוקים לתמונה הגדולה כדי להתמודד עם הפרטים. יותר מכך, התמונה הגדולה נוצרת במוחם רק כאשר כל הפרטים מחוברים זה לזה, וכאשר הקשר ביניהם ברור.
מאפיין זה משליך על כל תחומי החיים: על התעסוקה, על התקשורת הבינאישית, על הזוגיות, ועל למידת מידע חדש. 
כאשר לא קיימת מודעות למאפיין זה, עלול להיגרם נזק רב. 

נו, מתי תגיעי לפואנטה?

אנשים רבים שמתאפיינים בחשיבה מן הכלל אל הפרט חווים תסכול ותחושת כישלון בניהול שיחות יומיומיות. הם אינם מצליחים להבין מה האדם מולם אומר, כי הוא "שופך עליהם פרטים" במקום "להגיע לפואנטה", היות שהפרטים אינם מתחברים זה לזה. 
כאשר אישה מילולית-סדרתית, שחושבת מן הפרט אל הכלל, מתארת אירוע שהתרחש במקום העבודה שלה לחברתה הקרובה החזותית-מרחבית שחושבת מן הכלל אל הפרט, היא מתארת מי אמר מה, איך אנשים הגיבו, מה אנשים הרגישו, ומצפה שהחברה תבין את הסיטואציה, תגיב עליה ותייעץ לה. 
החברה מנסה להקשיב, אבל היא מוצפת. כתוצאה, עלולים להתרחש מספר מצבים:
במצב אחד, החברה תשמע את התיאור עד הסוף, אבל לא תדע איך להגיב. היא תרגיש מתוסכלת, והאישה תרגיש מאוכזבת.
במצב שני, תוך כדי דיבור, החברה המקשיבה תנסה ליצור הקשרים בין הפרטים, ותשאל הרבה שאלות: "רגע, מה הקשר בין מי שאמרה את זה לזאת שדיברת עליה?" או - "תסבירי לי איך הוא בכלל קשור לסיפור". במצב הזה האישה המספרת עלולה לאבד את הסבלנות, להפסיק לספר, או להגיד לה שתפסיק לשאול שאלות. שוב, התוצאה תהיה תסכול ואכזבה. 

אני מדבר לא לעניין

הקושי בתקשורת של אנשים בעלי חשיבה מן הכלל אל הפרט הוא מורכב. כאשר אדם עם החשיבה מן הכלל אל הפרט הוא זה שמדבר ומשתף, הוא איננו מצליח לתקשר, וכך אומר על עצמו שהוא "מדבר לא לעניין" או "הולך לאיבוד בתוך הפרטים".
לכאורה, הוא מספר עם יותר מדי פרטים, מן הפרט אל הכלל. אולם הקושי שלו בתקשורת נובע מן הצורך להציג את התמונה  השלמה. כדי לתאר אירוע או לספר סיפור הוא צריך לדעת בעצמו "מהי הפואנטה" ואיך כל הפרטים מתקשרים עוד לפני שהוא מתחיל לדבר. גם אם הוא מודע לצורך הזה, קשה ליישם אותו במציאות. בשיחה יומיומית קשה להגיד: "חכה רגע, אני צריך להבין את התמונה הגדולה ואת ההקשרים של מה שאני רוצה להגיד לפני שאני מתחיל לדבר". 

בן הזוג לא מצליח לשחרר

כמובן שהקושי בתקשורת בינאישית מופיע גם במערכת הזוגית. גם שם, כאשר לא קיימת מודעות לאופן החשיבה, קשיי התקשורת היומיומיים עלולים לגרום לחוויות של תסכול ואכזבה ואפילו למריבות ולפרוק הזוגיות. הצורך בתמונה הגדולה עלול להשליך אפילו על היכולת של בני הזוג ליהנות זה חברתה של זו. לעיתים קרובות בני הזוג מתארים את האדם הזקוק לתמונה השלמה ככזה ש"לא מצליח לשחרר" את הצורך הזה. גם כאשר בני הזוג מנסים ליהנות זה מחברתה של זו, לראות סרט או לטייל, בן הזוג החזותי-מרחבי מתעקש לשאול שאלות על הסרט כדי להבין באופן מדוייק את ההקשרים או את התמונה הגדולה, ושאלות רבות על המיקום כאשר הוא באמצע טיול.  
קשיים אלה מתגברים כאשר מדובר בבני זוג שהם הורים לילדים. הורים מנהלים שיחות רבות בנושא הדרך הנכונה לגידול הילדים. הם מנסים להבין את ההתנהגות של ילדיהם, ומגדירים גבולות וכללי התנהגות. השיחות עלולות להפוך למייגעות כאשר אחד מבני הזוג דורש לקשר כל החלטה לתמונה הגדולה של התיאוריות השונות על התפתחות הילד.  

העובד המתחכם לא מתאים לנו 

הצורך בתמונה הגדולה ובהקשרים עלול להשליך באופן משמעותי על התקשורת הבינאישית במקום העבודה. כאשר אדם עם חשיבה חזותית-מרחבית מקבל הוראה מהמנהל שלו, הוא עלול לסבול מקשיים בגלל הצורך להבין את התמונה הגדולה וההקשרים. עם קבלת ההוראה, הוא ינסה להבין אותה בהקשר הכללי של מקום העבודה. הוא ישאל את המנהל שאלות רבות על מטרות ההוראה והסיבות לה. שאלות אלו עלולות לגרום למנהל לחשוב שהעובד מנסה להתחכם או שהוא סתם מציק, וייתכן שאיננו מתאים לעבודה הזאת, מה שעלול לגרום לפיטוריו של העובד.  

הסטודנט הטובע בפרטים 

לחשיבה מן הכלל אל הפרט ולצורך בהקשרים יש השפעה רבה על התחום הלימודי. מכיוון שרוב בני האדם חושבים מן הכלל אל הפרט, הותאמה ההוראה לצורת חשיבה זו, ולא לצורת החשיבה החזותית-מרחבית. מבית הספר היסודי ועד האקדמיה, המורה או המרצה מציג פרטים רבים, שהלומדים אוספים אותם לתמונה שלמה. הלומד החזותי-מרחבי עלול לחוש שהוא "טובע בפרטים", ולא מבין את החומר הנלמד. כדי להתמודד עם הלמידה וכדי להצליח בלמידה הוא צריך למעשה לתרגם את הלמידה הסדרתית-מילולית ללמידה חזותית-מרחבית. 
השלב הראשון והחשוב בתרגום מסוג זה צריך להתקיים עוד לפני שהוא נכנס לשיעור. חשוב שהוא יבין את מטרת הלמידה, את "הפואנטה של הלמידה". בנוסף הוא צריך להבין את מבנה וארגון הלמידה, את שלבי הלמידה ואת הקשר בין השלבים.
כדי להתמודד עם הפרטים הרבים בשיעור, חשוב שלומד כזה ימצא את האסטרטגיה המתאימה ליצירת תמונה חזותית שלמה של החומר הנלמד ושל ההקשרים בין חלקי החומר הנלמד. לעיתים קרובות לומדים חזותיים-מרחביים זקוקים לאנשי מקצוע כדי למצוא את האסטרטגיות המתאימות שיביאו להצלחתם בלימודים.

יצירת הקשרים וניתוחים מקוריים 

אנשים בעלי חשיבה חזותית-מרחבית הם אנשים יצירתיים, שמסוגלים לזהות וליצור הקשרים שאנשים עם חשיבה מילולית-סדרתית אינם מבחינים בהם. יש להם יכולת ניתוח גבוהה מכיוון שהם מסוגלים לייצר מערכות הקשרים גדולות ומורכבות, והם יכולים לנתח תופעות אנושיות או טכנולוגיות ברמה גבוהה. הם גם "פרוייקטורים" טובים, שיכולים לראות את חלקי הפרוייקט השונים ואת הקשרים ביניהם.

פיתוח מודעות לאופן החשיבה 

הבסיס לשיפור התקשורת של אנשים עם הפרעת קשב הוא פיתוח מודעות לצורת החשיבה הייחודית המאפיינת אותם. כאשר מאפשרים לאנשים עם צורת חשיבה זו לבדוק את ההשלכות שלה על חייהם, הם יכולים להסביר לעצמם את קשיי התקשורת שלהם. התובנות שלהם מהוות בסיס לסנגור עצמי מול העולם המילולי-סדרתי. בעזרת המודעות הם יכולים להסביר לאנשים הקרובים אליהם את ההתנהלות המיוחדת שלהם, ולהיעזר בהם כדי לשפר את התקשורת איתם.
בעזרת מודעות הסביבה, אדם עם צורך בתמונה המלאה יוכל לבקש מהמנהל שלו להסביר לו את הסיבה לפעולות שהוא התבקש לעשות, ובת זוג תוכל לבקש מבן זוגה הסברים על ארוע שהוא מתאר מבלי שהוא ירגיש שהיא שואלת "סתם שאלות". 

סיכום

אנשים חזותיים-מרחביים עסוקים לעיתים קרובות בקשיים שיוצרת צורת החשיבה שלהם, ואינם פנויים לראות את היכולות הייחודיות שהיא יוצרת. פיתוח מודעות,זיהוי הקשיים, שיפור התקשורת ומציאת דרכי למידה מתאימות, עשויים לשחרר אותם מן העיסוק בקשיים ולגרום להם להשתמש ביכולותיהם הייחודיות לטובתם ולטובת הסביבה.

 

אילנה רייטקופ .M.A
מאמנת מוסמכת להפרעת קשב, הסמכה אמריקאית וישראלית, 
מלווה שנים רבות מבוגרים עם הפרעת קשב באופן פרטני וקבוצתי. מאמנת לשעבר במרכז התמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה במכללת תל חי, וכיום במסגרות פרטיות, מקיימת סדנאות והרצאות לאנשי מקצוע העובדים עם אנשים בעלי הפרעת קשב.
מחברת הספרים:
"להקשיב להפרעת הקשב״,
״לפגוש את הפרעת הקשב שלי״, בשיתוף ד״ר גיל מאור.
טל. 0505340936 
ilanareitkopp@gmail.com
 

 

תודה על קריאת העלון. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על 
למידה והוראה - כאן

תורשה ומוח - כאן

זוגיות עם הפרעת קשב - כאן

בברכה, 

זיוה דינה - קשבים 
יעוץ להעצמת תפקודי קשב ADHD
Attention Functions
Empowerment 
 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

30.01.2024