ADHD ו- ASD:
הערכה מקדימה ואבחנה כפולה
בהפרעת קשב עם ספקטרום האוטיזם
ד"ר פול שרל-פוקס
המופע המשותף של הפרעת קשב והיפראקטיביות והפרעת ספקטרום האוטיזם נמצא אצל 1 מתוך 8 מאובחנים עם ADHD.
מראשית שנת 2023 פורסמו למעלה מ-50 מאמרים מחקריים ולפחות שלוש עבודות דוקטורט בנושא.
ADHD ו- ASD הם אמנם מצבים נוירו-התפתחותיים נפרדים, אבל יכולים להופיע יחד ולאתגר את המאובחנים ובני משפחותיהם בגלל תסמינים חופפים, גורמים פוטנציאליים, שיקולי אבחון וגישות הטיפול.
האבחנה המדויקת של התופעה הכפולה חשובה ביותר כדי להתאים תמיכה וטיפול מועילים שיובילו להצלחה.
הפרעת קשב וספקטרום האוטיזם:
ADHD - הפרעת קשב ותנועתיות יתר, היא הפרעה נוירו-התפתחותית, המאופיינת בקשיים במיקוד הקשב ובוויסות עצמי. כידוע, אנשים עם הפרעת קשב מתקשים להתרכז במשימות לאורך זמן, מוסחים בקלות ורגישים לגירויים חיצוניים. לעתים הם מגלים קושי בשליטה בתנועותיהם וברגשותיהם, מתמודדים עם קשיי ארגון, ניהול זמן, וויסות דחפים.
ASD - הפרעת ספקטרום האוטיזם, היא הפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על התפתחות המוח ומשליכה על התפקוד החברתי והתקשורתי של האדם. הסובלים מאוטיזם מאופיינים בקשיים בתקשורת חברתית. הם מתקשים בהבנת רמזים חברתיים, ביצירת קשרים חברתיים ובהתאמתם לשיחות ולהתנהגויות חברתיות. כמו כן, הם סובלים מרגישות תחושתית, מציגים התמקדות אינטנסיבית בתחומי עניין ספציפיים ומאופיינים בהתנהגותיות חזרתיות.
לקות בקשב:
התסמינים של אוטיזם והפרעת קשב עלולים להתערבב זה בזה ולגרום לבלבול בתהליך האבחון. המאפיינים המשותפים כוללים קשיים בתשומת לב, בתקשורת חברתית, בשליטה עצמית, אימפולסיביות ואף היפראקטיביות. הקושי בתשומת לב מתבטא בחוסר יכולת לשמור על קשב לאורך זמן. זו אמנם תכונה מרכזית בהפרעת קשב, אך גם אנשים עם אוטיזם עלולים לסבול ממנה, בעיקר בזמן התמודדות עם תחושות ורגשות בהשתלבות בסביבות חברתיות.
אף על פי שקשיים בתקשורת חברתית הם מאפיין עיקרי של אוטיזם, גם אלו עם הפרעת קשב עלולים להתקשות בתקשורת חברתית בגלל קשיים בקשב. הם מפספסים רמזים חברתיים לא מתוך לקות בהבנה אלא מחוסר תשומת לב.
דוגמה: בזמן משחק "תופסת" בחצר עם חברים, עובר זבוב שמושך את תשומת ליבו של נער עם הפרעת קשב. הוא מקבל מכה מהכדור שנזרק עוד טרם הביט בזבוב. התוצאה עלולה להיות כאב שיפגום בכישורי המשחק החברתי שלו.
לקות בתקשורת חברתית:
בעוד שקשיים חברתיים הם סימן ההיכר של ספקטרום האוטיזם, במיוחד אצל בנים, אנשים עם הפרעת קשב עלולים גם הם להסתבך עם אינטראקציות חברתיות עקב אימפולסיביות ומיומנויות חברתיות ירודות.
למשל, השימוש במחוות – ג'סטות. אנשים בספקטרום האוטיזם ממעטים בשימוש במחוות, אבל גם אלו עם הפרעת קשב. אלו עם האבחנה הכפולה משתמשים במחוות אף פחות מאלו עם אחת משתי האבחנות הנפרדות.
קשיים בשליטה עצמית ואימפולסיביות הם סוג של סימן היכר ב-ADHD. אך גם ב-ASD יש קושי בשליטה עצמית, רק שקשיים הללו עשויים להתבטא באופן אחר. למשל הסובלת מ-ADHD עלולה לקחת 5 שקלים מהשיש למרות שהוריה אמרו לה מספר פעמים לא לעשות זאת. לעומת זאת הסובל מ-ASD עלול להתפרץ באימפולסיביות כאשר משנים את הדרך בה חוזרים הביתה מהגן, מבית הספר, מבית הכנסת או מהסופר.
תנועתיות-יתר:
התסמינים לסובלים הן מהפרעת קשב והן מספקטרום האוטיזם יכולים לכלול ליקויי קשב והתנהגויות היפראקטיביות, מה שמאתגר את המאבחנת להבדיל בין שני המצבים. שניהם עשויים להפגין מיקוד יתר בגירויים וכן היסח דעת. ההיפראקטיביות של בעלי הפרעת קשב ברורה וידועה, אך לאלו שעל ספקטרום האוטיזם ישנן תנועות מוזרות של הגפיים שעלולות להתפרש כתנועתיות-יתר, היפראקטיביות.
תפקודים ניהוליים ומיקוד יתר:
הקשיים של בעלי שתי ההפרעות יכולים להתבטא בקשיים בתפקודים הניהוליים, כמו בעיות בתכנון, בארגון ובזיכרון העבודה. בשתי ההפרעות ישנה נטייה להתפזר לקראת משימה במקום לבצע אותה בצורה מיטבית.
מאידך, מוכרת התופעה של מיקוד יתר. בהפרעת קשב המיקוד עשוי להיות במצבים שונים ששואבים אותם פנימה תוך התעלמות מוחלטת עד מסוכנת מהסביבה, אך ברגע שהמטרה הושגה - היא הופכת מייד ללא רלבנטית. בספקטרום האוטיזם ייתכן "מיקוד יתר מתחלף" בתחומי עניין שונים ומשתנים.
סיבות, נסיבות וגורמי סיכון:
גורמים ביולוגיים:
מחקרים מראים כי הן להפרעת קשב והן לספקטרום האוטיזם קיים בסיס גנטי, עם סמנים גנטיים חופפים שנצפו אצל אנשים עם אבחנות כפולות. הידע שלשתי התסמונות בסיס גנטי הוא חשוב, גם אם אינו רלוונטי לעצם הטיפול. ידע זה חשוב כדי שנבין שאף אחד איננו אשם בגנטיקה שלו. בנוסף, נמדדה אבנורמליות נפחית במוחות של אלו שסובלים מכל אחת מהתסמונות.
אבל הביולוגיה איננה תירוץ ובמיוחד איננה גורל. מי שמסתתרים מאחורי הביולוגיה מזיקים לעצמם ולסביבתם. עלינו להכיר בביולוגיה ולהתמודד עמה. דוגמא מתחום אחר תוכיח את הנקודה. הביולוגיה שקשורה לגובה לא השתנתה במאה האחרונה. בכל זאת, כיום בני ובנות 18 גבוהים בכ-8 סנטימטרים מאשר היו לפני 100 שנים. הסיבות מרובות – קשורות לתזונה טובה יותר אך גם הורמונים באוכל המשפיעים על הגדילה באופן אולי פחות רצוי. כך או כך, אדם זה או אחר איננו אחראי על הגובה מבחינה ביולוגית. כך גם לגבי ספקטרום האוטיזם והפרעת קשב. הידע אמור לעזור לנו להיערך לקראת הטיפול בהן. ככל שנבין שאין טיפול שהוא ביולוגי במובהק, כך הטיפול יתמקד באדם.
גורמים סביבתיים:
גורמים סביבתיים לפני הלידה ובתחילת החיים, כגון שימוש בסמים בזמן ההריון, פגות וחשיפה לרעלנים, עלולים להגביר את הסיכון להפרעת קשב וספקטרום האוטיזם. גם השימוש במסכים קשור בצורה כלשהי בעלייה באבחנות. הקשר לא הוכח כסיבתי, אלא ישנה התאמה, קורלציה, בין אלו שמבלים זמן רב מול המסכים לבין אלו הסובלים מאחת משתי ההפרעות. מה הכוונה? מחד, ייתכן כי התגמול המיידי שהמסכים מספקים – מנת הדופמין ועוד תגמולים שמקבלים מהשינויים התדירים והתכופים – גורמים לשינויים בתפקודי המוח ואלו מיתרגמים למופע של "הפרעת קשב נרכשת". ללא ספק אין מורה שיכול/ה לגרוף את הקשב כמו מסך. מאידך, ייתכן שמי שסובל מהפרעת קשב, "יברח" למסך בגלל התגמול הדופמינרגי.
כנ"ל לגבי ספקטרום האוטיזם. ייתכן שבחור עם תסמינים אלו ימצא נחמה במסך בגלל הבדידות החברתית שהוא חווה. אך מאידך, ייתכן כי בחור כזה ימצא חברה – וירטואלית ככל שתהיה – דווקא בהיעדר הלחץ של אינטראקציה חברתית במציאות. המחקר על חברות וירטואלית עדיין בחיתוליו, אבל ממה שמספרים ומספרות לי מטופלים ומטופלות, החוויה החברתית המוגנת מנחמת אותם ותומכת בהם באותה צורה שהחברה הלא וירטואלית מספקת לאלו ללא הפרעה בספקטרום האוטיזם.
מאסטרונאוטים להצעת נישואין בספקטרום האוטיזם
סיפור מהקליניקה:
פעם טיפלתי בילד שאובחן אז עם תסמונת אספרגר. בהיותו ילד הוא התעניין בצוללות ואסטרונאוטים. עם הזמן, תחומי העניין שלו השתנו והוא הפך לאנציקלופדיה מהלכת על סטטיסטיקה של כדורגל וכדורסל ישראלי ואירופאי. יכולת זו הפכה אותו לכוכב בין חבריו. הוא גם ידע לתרגם כל תאריך לועזי לעברי וההיפך בראשו ומהר.
כאשר רצה להתחיל לצאת לדייטים, עוד בטרם רכש את המיומנויות החברתיות, הוא צפה בסרטוני יוטיוב כדי ללמוד על ההתנהגות המתאימה. הוא יצא עם מספר בחורות ואז רצה ללמוד כיצד להעמיק את הקשר. שוב חזר לסרטונים והצליח ללמוד גם מיומנות זו. כל הזמן הוריו חששו שהוא שקוע בעולמו הוא עם הסרטונים. הם לא הבינו את תהליך הלמידה שלו.
מה עשה כאשר רצה לדעת איך להציע נישואין? סרטונים. כאן, אחד הסרטונים בו צפה אמר שקודם צריך ליידע את הוריך, ואז לבקש את רשות הוריה. מרגע זה הוריו הבינו את כל התהליך. בפעם האחרונה שמעתי שהוא רואה סרטונים על גידול... תאומים!
לפני כל טיפול - אבחנה
חשוב לציין שאין טיפול אחד שמתאים לכל אבחנה. הרי הטיפול מותאם לאדם ולא לאבחנה. המבחר כולל טיפול רב-מקצועי עם טיפול קוגניטיבי, התנהגותי, חינוכי ותרופתי, תמיכה במשפחות ופסיכו-חינוך לצוותי הוראה.
אבל לפני כל טיפול באה אבחנה, ואבחנה מבדלת. הכרחי לפנות לקלינאי.ת בעל.ת נסיון או מודרך.ת על ידי איש מקצוע כזה. ישנם מבחנים ושאלונים, הערכות וראיונות, תצפיות, סקירות והסתכלויות שונות ואף משונות. ולבסוף האבחנה נעשית על ידי בן אדם. הסתכלות רב-גונית ורב-מקצועית, טובה ככל שתהיה, מועילה רק כאשר המסתכל.ת יודע.ת לעשות את האינטגרציה של כל הנתונים, לדעת מתי להיצמד למספרים ומתי לפענח אותם בצורה מחכימה. יש אמנם רשימות – אבל אין מרשמים בשלב האבחנה. הקלינאי.ת או הצוות המנוסים ידעו מתי לכלול את המוסחות כחלק מהאוטיזם או להגיד שיש אבחנה כפולה.
ASKY - סינון ראשוני
בסייקטק אנו מציעים סינון ראשוני בעזרת מערכת ASKY .
המערכת פותחה כדי לבצע הערכה מקיפה של אוטיזם אצל ילדים ונוער גילאי 4-18 , שהתנהגותם מעוררת דאגה שהם על ספקטרום האוטיזם.
ASKY מספקת הערכה מקדימה בתחומי התקשורת החברתית, רגישויות, והתנהגויות מצומצמות וחזרתיות, על מנת לבסס החלטה לגבי הצורך באבחון אוטיזם מלא. המערכת כוללת שאלון עם 30 היגדים שמתארים התנהגות או תכונה שמאפיינת אוטיזם.
תוצאות השאלון כוללות המלצה לגבי הצורך באבחון, וכן טבלה המיועדת לאיש המקצוע על ההתנהגויות המדווחות בהתאמה לקריטריוני האבחון הקליניים של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי. משם מתחיל מסע הטיפול, ועל כך בהזדמנות אחרת.
לחצו כאן לראיון עם רחל לביא, מפתחת ASKY,
אנו מזמינים אתכם להתקשר אלינו כדי להפוך חששות לתובנות.
ד"ר פול שרל-פוקס
מומחה בפסיכולוגיה חינוכית
מרצה בכיר במכללת אפרתה
מנכ"ל סייקטק -
כלי אבחון לאנשי מקצוע
https://psychtech.co.il
זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב
Attention Functions
Empowerment
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
08.08.2023