עלון קשב ADHD
קידום תהליכי הוויסות העצמי בכתה -
שמירה על איכות החיים
של תלמידים ומורים
ד"ר עינת ליכטינגר
תמיד הרוחות בכתה סוערות
אלימות, מריבות, חרמות ובדידות
התלמידים חסרי עניין ומוטיבציה
הקשב מתפזר לכל הרוחות
ומי באמת יגיש עבודות...
בשנים האחרונות מתמודדים אנשי חינוך יותר מתמיד עם קשיים בעבודתם – אלימות בכתות, קשיים רגשיים וחברתיים של תלמידים, קשיי למידה וחוסר מוטיבציה. מה יוכל לעזור להם להתמודד עם קשיים אלו בשנה הבאה?
במאמר זה יוצגו כלים לקידום תהליכי וויסות עצמי של התלמידים בתחומים רגשיים, חברתיים, מוטיבציונים ולימודיים. כלים אלו יכולים לשפר משמעותית את האקלים החברתי והלימודי בכתות. הפדגוגיה של הויסות העצמי היא גישה חינוכית שמטרתה חיזוק האוטונומיה, המעורבות וההובלה של הלומדים בצד התייחסות לעולמם הפנימי והסתכלות רב ממדית עליהם כדי לתת מענה לצרכיהם.
בספרי החדש, "קומץ שמים ביד: קידום תהליכי הוויסות בבית הספר ובגן", אני מפרטת מגוון דרכי פעולה לקידום הוויסות העצמי של תלמידים ומורים.
מה עושים עם כתות מאתגרות? לפניכם שישה עקרונות:
1. טיפוח האקלים החברתי והרגשי בכתה – בשיתוף התלמידים
אקלים כתה חיובי מהווה בסיס לצמיחה של התלמידים בכתה – הוא יוצר תחושה של בטחון ושייכות, ומפחית התנהגויות של התרסה ואלימות. חיזוק האקלים החברתי נוצר כתוצאה מפעילות מתמשכת לאורך השנה של כל המורים של הכתה, תוך שמירה על אקטיביות ומעורבות של התלמידים.
קידום אקלים חברתי בכתה:
• המורים של הכתה יעבירו מסר של חשיבות ה"ביחד" והאחריות ההדדית.
• המורים יפעילו באופן קבוע פעילויות לגיבוש, העמקת ההכרות וביטוי רגשי.
• התלמידים יגדירו ביחד את המטרות החברתיות המשותפות ואת דרכי הפעולה להשגתן - "איך דואגים שיהיה לנו נעים ביחד ונרגיש כמו אחים?"
• במקביל יקיימו התלמידים מבצעים משותפים של יזמות ומבצעים של תרומה לקהילה ולבית הספר כשהם מובילים את התהליכים וחווים הצלחות.
• הלמידה בכל הגילאים תתבסס על למידה שיתופית והוראת עמיתים. תהליכים מובנים היטב של למידה משותפת מחזקים את הקשר בין התלמידים ויוצרים מוטיבציה.
2. מבנה שיעור המקדם מוטיבציה וקשב
דרך מרכזית לחיזוק המוטיבציה והקשב היא שמירה על מבנה מיטבי של השיעור. למבנה כזה יש מספר מרכיבים:
א. פתיחה מעניינת, בעלת מרכיב רגשי או חברתי.
ב. הצגה של מטרות השיעור ויצירת מעורבות בעזרת מעקב אחר סדר כתוב של השיעור והצגת מפת חומר של כל הנושאים הנלמדים.
ג. גוף שיעור המתבסס על מספר פעילויות מגוונות שמטרתן יצירת מעורבות ופעילות אקטיבית ככל הניתן של כל התלמידים בשיעור:
• אופני למידה שונים: חקר, למידה בקבוצות, הוראת עמיתים, עבודה עצמית ודיונים
• מתן בחירה של נושאים ופעילויות, והתמקדות בתכנים הרלבנטיים לתלמידים.
• שילוב של פעילויות חברתיות, משחקיות ולמידה רב חושית כגון שימוש בציור, מוסיקה, המחזה דמיון מודרך ועוד.
• יצירת הפוגות בשיעורים - פעילות גופנית ומיינדפולנס.
ד. סיכום אקטיבי של השיעור על ידי התלמידים
מבנה שיעור מיטיבי מחזק את מעורבות התלמידים ומאפשר להם להיות פעילים ומוטיבציוניים. מבנה כזה מונע תהליכים של ניתוק, חוסר קשב, מסוגלות עצמית נמוכה ושעמום, שיוצרות את חוסר התפקוד ובעיות התנהגויות שעולות במהלך השיעורים.
3. חיזוק האוטונומיה – שיתוף התלמידים בתהליכים בכתה
חשוב לחזק אצל התלמידים את התחושה שהם אלה שמנהלים את חייהם וקובעים את הדרך שבה הם פועלים לימודית וחברתית בכתה. לשם כך כדאי לקיים אתם תהליכים קבועים של הצבת מטרות שבהם התלמידים יגדירו מטרות לימודיות וחברתיות רגשיות שחשובות להם – הן באופן שיתופי כקבוצה והן באופן אישי. חשוב לדבר עם התלמידים על המטרות שלהם ועל דרכי פעולה להשגתן וללוות אותם בתהליך כדי שיחוו הצלחה. ניסיון של שנים רבות מגלה שהתלמידים יודעים מה טוב להם. הם מציבים מטרות מקדמות שדומות מאוד למטרות שיש למבוגרים עבורם – להצליח בלימודים, להרגיש טוב חברתית וכדומה.
אפשר, למשל, ליצור בכתה תהליך של כתיבת מטרות כלליות או אישיות בתחילת כל שבוע. התלמידים יפקחו אחר התקדמותם במהלך השבוע ובסיומו יסכמו את השיפור והקשיים ויציבו לעצמם מטרות לשבוע הבא. צריך גם לעזור להם לחשוב ממי הם זקוקים לעזרה ולתמוך בתהליכים של התלמידים המתקשים יותר.
4. חיזוק הניהול העצמי בלמידה
תהליכים קבועים של ניהול עצמי מחזקים את תחושת המסוגלות העצמית של התלמידים ואת המוטיבציה שלהם ללמידה ולפעילות חברתית. תהליכים כאלה מתחלקים למספר סוגים:
ניהול הזמן – חשוב שיהיו בכתה עזרים שתומכים בניהול הזמן של התלמידים כמו שעון, לוח שנה, לוח חודשי ושבועי. חשוב גם לכתוב כל בקר סדר היום עם פרוט השעות של השיעורים וההפסקות כדי להקל על הילדים את ההתארגנות אליו.
התלמידים והמורה יסמנו בתחילת כל שבוע על הלוח השבועי אירועים משמעותיים כמו טיולים, מסיבות, מבחנים ועבודות ויערכו באופן משותף וכל תלמיד לעצמו תוכניות איך מתארגנים אליהם. במהלך השבוע יעקבו התלמידים בעזרת המורה אחר התקדמותם בהכנות.
ניהול הלמידה – בתחילת כל שיעור המורה תשתף את התלמידים בסדר השיעור – מה הפעילויות והתכנים שיהיו בו, ובמהלך השיעור יערכו פיקוח על התקדמותו. במקביל יקבלו התלמידים מפות חומר של הנלמד במקצועות השונים לאורך השנה ויעקבו בעזרתן אחר התקדמותם בחומר.
5. טיפול מותאם בתלמידים מתקשים – התערבות יחידנית
גם לאחר קידום התהליכים בכתה כולה, עדיין יהיו בה מספר תלמידים בעלי קשיים לימודיים ורגשיים חברתיים, שיהיו זקוקים לתהליך התערבות יחידני. מטרת התהליך היא להחזיר להם את האמון במערכת ובעיקר בעצמם, והוא חייב להיות מלווה באופן אינטנסיבי על ידי המורה ולהתבסס על הקשר אתו.
השלב הראשון בהתערבות יחידנית הוא הצבת מטרות – המורה יבחן עם התלמיד מה הדברים שמשמעותיים לו, כמו למשל, מקצוע שקרוב לליבו ושהוא רוצה להתקדם בו, מורה שהוא יותר אוהב ורוצה לעבוד אתו וכן פעילות חברתית שמושכת אותו. התכנית שנבנית עם התלמידים צריכה להתבסס על המטרות שלהם, גם אם הן מצומצמות, משום שרק בדרך זו יהיו מעורבים.
על בסיס מטרות אלה יגדיר התלמיד לעצמו מספר דרכי פעולה שהוא רוצה לקיים ויפקח על התקדמותו בעזרת טבלה תוך שמירת קשר שוטף עם המורה. במקביל, יערכו מפגשים קבועים של הערכה. בהם התלמיד והמורה יבדקו את ההתקדמות במטרות ובדרכי הפעולה שהציב לעצמו, ידונו בהצלחות ובקשיים ויחפשו אסטרטגיות להתמודדות. בסוף המפגש התלמיד יגדיר שוב את המטרות ודרכי הפעולה שלו עד לפגישה הבאה. בתחילה מפגשים אלה נערכים בתדירות גבוהה, אחת ליום או יומיים, ובהמשך, אחת לשבוע. התכנית צריכה להתקדם בהדרגה, כשהמטרה בכל שלב היא לקרב את התלמיד עד כמה שניתן לתפקוד נורמטיבי והשתלבות מקסימאלית בבית הספר.
במקביל, התערבות עם תלמיד מתקשה חייבת להתבסס על יצירת סביבה מיטיבה שתאפשר לו לחוות חוויות הצלחה ותחזק את תחושה של המסוגלות העצמית שלו. בתחום הלמידה, צריך לאפשר לו לסגור פערים לימודיים, לתת לו הקלות אם צריך, לאתגר אותו במשימות מתאימות ולהקנות לו אסטרטגיות למידה.תלמידים, שהיו רגילים להיות בשוליים הבית ספריים, זקוקים גם לשיקום האמון והקשר עם המורים ועם בני גילם, ולקידום מצבם הרגשי והחברתי. צריך לחזק את תחושת השייכות שלהם לבית הספר, לתת להם אפשרות להיות אקטיביים ולקחת אחריות ולאפשר לבטא כוחות במקום שהיה תקופה ארוכה מנוכר ועוין עבורם. זהו תהליך ממושך, שדורש סבלנות, אבל סביבה תומכת ותכנית מתאימה יכולות לקדם את התלמידים, לשפר את מצבם הלימודי, הרגשי והחברתי ולשנות בכך את חייהם.
6. ויסות עצמי של המורים – סביבה מיטיבה ועבודת צוות
ההתמודדות המתמשכת עם כתות מורכבות גובה מהמורים מחיר יקר. חשוב לכן לוודא שיוכלו לשמור על תחושת הערך שלהם, על מסוגלות עצמית ומוטיבציה ועל הבריאות הרגשית והפיסית. מעבר לתנאי היסוד שחשוב לשמור עליהם – שכר הוגן, ימי חופש והכרה בעשייה החשובה שלהם, חשוב גם לעזור למורים לפתח את כלי הויסות העצמי האישיים שלהם. בית הספר צריך להיות סביבה מיטיבה, שבה המורים מרגישים תחושות של שייכות ותמיכה מחד, ואוטונומיה ויכולת לביטוי עצמי מאידך. הדבר דורש תהליכים של טיפוח האקלים החברתי והשקעה בקשרים החברתיים בצוות, מתן אפשרויות להשפיע ובחירה, חיזוק הניהול העצמי של הצוות, מתן תפקידים משמעותיים ותגמול עליהם וכמובן קידום תהליכים של עבודה שיתופית.
ההמלצה העיקרית שלי למורים היא למצוא לעצמם בכל מסגרת צוות טוב, שיוכלו לעבוד אתו ולבנות שגרה של תהליכים שיתופיים ועבודת עמיתים - הצבת מטרות בשיתוף ותהליכי תכנון, פיקוח והערכה. התמיכה ההדדית שנוצרת בצוות כזה והיכולת להשיג מטרות במשותף יכולה לקדם מאוד את תחושותיהם בהתמודדות היום יומית בכתה.
סיכום
הכלים המפורטים כאן הופעלו לאורך שנים רבות על ידי מורים בהנחייתי, במסגרת ההוראה שלי בתוכניות התואר השני במכללה לחינוך אורנים. ראינו לאורך השנים את השינויים המרגשים שהם יוצרים בכתות. קידום הויסות העצמי נועד לשפר את התהליכים הלימודיים והחברתיים בכתות ולקדם את איכות החיים של המורים והתלמידים כאחת.
ד"ר עינת ליכטינגר
Einat_l@oranim.ac.il
מרצה בכירה במכללת אורנים, מתמחה בהתערבויות לקידום הוויסות
מחברת הספר:
"קומץ שמים ביד: קידום תהליכי ויסות עצמי בבית הספר ובגן".
הוצאת תמ"ה של מכון מופ"ת
https://store.macam.ac.il/store/books/2317/
תודה על קריאת העלון.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על:
למידה והוראה - כאן
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
יעוץ להעצמת תפקודי קשב
Attention Functions
Empowerment
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
22.07.2022