עלון קשב ADHD
האור שבחיינו:
עקרונות התאורה הבריאה
ד"ר מריה קורמן
אף אחד לא חשב שהתאורה שבעזרתה "גירשנו" את החושך, יכולה להיות לא ידידותית לאדם בפרט ולחי ולצומח בכלל.
אנחנו רגילים לחשוב שאור נחוץ לראייה, וזה כמובן נכון. אך יש לו מגוון תפקידים נוספים: הוא גורם מעורר, הוא מדד לזמן יממתי ועונתי, הוא גורם מקשר בין הסביבה החיצונית לסביבה הפנימית של הגוף. אור הוא אב החיים. כשחושבים על החיים בכדור הארץ - צמחים, בעלי חיים, בני אדם - כולם מושפעים מהאור וממחזור השמש. אור הוא הקלט העתיק ביותר, וחומר מזין חיוני ברחבי החיים.
הפיתוח ההנדסי של התאורה המלאכותית התמקד רק בתפקוד הראייה והתעלם ממכלול התפקידים הביולוגיים הנוספים של האור, ובעיקר מתפקידו בוויסות השעון הביולוגי של האדם. השעון הביולוגי הוא השעון השולט בגופינו בכל רמות הפיזיולוגיה וההתנהגות, החל מתזמון של מחזורים מטבוליים ועד למחזורים קוגניטיביים: שיא ושפל של ערנות, רמת הקשב ותפקודים ניהוליים לאורך היממה. השעון הביולוגי מאפשר את ארגון, ניהול וניבוי הזמן בהתאמה למחזור אור וחושך סביבתיים.
תגליות מהפכניות על תאורה ובריאות:
תאורה מלאכותית לחיוב ולשלילה:
מבחינה ביולוגית, בני האדם הם יצורים הפעילים ביום. בעבר הרחוק, בני האדם בילו את שעות החשיכה בשינה או בחוסר פעילות. אין ספק שתאורה מלאכותית שהתפשטה במהלך המאה הקודמת וממשיכה להתפשט במאה הנוכחית שינתה את אורחות חיינו והביאה עימה פעילות ופריחה כלכלית - אורח חיים של "עשרים וארבע שבע" , כלומר, 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. במהלך השנים האחרונות, המחקר מצביע על הצורך לאזן בין ההשפעות השונות של התאורה המלאכותית, חלקן חיוביות וחלקן שליליות עבורנו, בהתאם לזמן החשיפה ולאופן החשיפה לאור.
שימושים חיוביים של תאורה מלאכותית:
התפקידים הלא-חזותיים החיוביים של התאורה המלאכותית כוללים השפעה על העוררות ועל הנפש. אנו נעזרים באור מלאכותי באופן חיובי עבור:
א. ערנות ופרודוקטיביות גבוהה, הקטנת הסיכוי לתאונות וטעויות אנוש בשעות החושך
ב. נוחות ותחושת ביטחון אישי בחושך
ג. תרפיה לדיכאון על ידי אור מלאכותי עם מרכיב של אור כחול מבוססת על השפעה חיוביות של חשיפה לאור על מנגנוני וויסות מצב הרוח ועוררות במוח.
ד. תרפיה להפרעת השעון הביולוגי על ידי אור מלאכותי עם מרכיב של אור כחול
תפקודים שליליים של תאורה מלאכותית:
תאורה מלאכותית בלתי הולמת שממלאת את הסביבה באור כחול בשעות הערב, פוגמת בסנכרון של גוף האדם עם מחזורי אור וחושך טבעיים. החשיפה לאור בשעות הערב, מדכאת הפרשת מלטונין וגורמת להפרעות צירקָדיאניות. ההפרעות מתבטאות בשיבושים במחזורי השינה והעירות, בטמפרטורת הליבה של הגוף ובחילוף החומרים, משנות את שחרור ההורמונים בגוף ואת הוויסות ההורמונלי, ומשבשות דפוסים של ביטויי גנים בגוף.
מה ההבדל בין אור טבעי לאור מלאכותי?
השפעת האור, מבחינה פיזיקאלית, תלויה במידת רמת הבוהק של האור ובספקטרום של האור. בסביבה הטבעית, המאפיינים הפיזיקליים של האור משתנים לאורך שעות היום.
אורח החיים עם תאורה מלאכותית:
כרגע, הרגלי החיים של האדם המודרני שנמצא בתוך מבנים ומשתמש בתאורה מלאכותית ברוב שעות היממה, יוצרים את תמונת המצב הבאה:
♦ במהלך הבקרים ושעות הצהרים, אנחנו חשופים לתאורה מלאכותית בלתי משתנה בעוצמות נמוכות ביחס לאור הטבעי המשתנה והאינטנסיבי של אותן שעות. זה מוריד מרמות הערנות, התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח, וגם פוגע בשעון הפנימי שאינו מקבל סיגנל סביבתי של אור בעוצמה הנדרשת.
♦ במהלך הערב והלילה, אנחנו ממשיכים להיות חשופים לתאורה מלאכותית בלתי משתנה, אך הפעם בעוצמות גבוהות מן האור הטבעי של אותן שעות ובספקטרום מורחב שכולל אור כחול הנפלט מלדים וממסכים. זה מדכא הפרשה של מלטונין, מחזיק אותנו ערניים אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ופוגע בתקתוק השעון הפנימי שאינו מקבל סיגנל סביבתי של חושך.
להבדלים אלה בין אור טבעי לאור מלאכותי ולוח שעות חברתי שמונע על ידי זמינות של אור 24 שעות ביממה, יש משמעות ביולוגית – גם בוויסות של מנגנונים פיזיולוגיים בסיסיים וגם בוויסות תהליכים מורכבים כמו רביה, תגובה חיסונית, קוגניציה ומצב רוח. במילים אחרות, המחקר העדכני מצביע חד-משמעית:
אור מלאכותי לראייה אינו בהכרח מותאם לבריאות ורווחת האדם. הביולוגיה שלנו מכווננת, מצפה ומופעלת בצורה מיטבית על ידי אור טבעי, ולא על ידי אור מלאכותי.
חריגה משמעותית ממאפיינים טבעיים של הסביבה כרוכה בסיכונים, שרק את חלקם אנחנו מבינים כיום. חקר המוח והרפואה מצביעים שמחלות כמו סרטן, ADHD, דיכאון ומחלות לב הינן בעלות קשר הדוק לחוסר הסנכרון עם הסביבה והפרעות שינה שמתפתחות בעקבותיו. כולנו, בכל גיל, מושפעים מאורח החיים החדש של האנושות - במערות מוארות סביב 24 שעות. לכן, כדאי לאמץ עקרון של זהירות מונעת במקום שימוש עיוור באור מלאכותי, לא מתוך השלילה של הטכנולוגיה, אלא מתוך בחירה מושכלת בסוג התקני התאורה בהתאם למטרת השימוש בהם. תאורה צירקדיאנית צריכה לדמות תכונות של אור טבעי, ולעודד שימוש נרחב ככל האפשר באור טבעי, כי הוא הוא מעצב החיים הראשי על פני האדמה.
5 עקרונות התאורה הבריאה (5D):
D1 – DAYLIGHT
בשעות הבוקר והצהרים מומלץ להיחשף לאור יום בחוץ למשך שעה לפחות. אם אתם נמצאים בתוך בניין, יש לשאוף להתמקם ליד חלון עם תריסים פתוחים. בשעות אלו, שימוש בתאורה מלאכותית הפולטת אור כחול מתאים פיזיולוגית. נזכיר שאור יום הוא חינמי, בעוד שתאורה חשמלית מגיעה בעלות משמעותית – כספית וסביבתית-זיהומית.
D2 – DIM LIGHT
בשעות אחר הצהרים והערב, עוצמת התאורה המלאכותית צריכה לרדת בהדרגה, וצבע האור צריך להשתנות לחם יותר – בהתאם למה שקורה בטבע. בערב מומלץ להשתמש בתאורה נמוכה וממוקדת במקום בתאורה עילית חזקה שמאותת למוח על שעות היום. החל מהשעה 5-6 אחרי הצהרים יש להימנע משימוש בגופי תאורה שפולטים אור כחול, כדי לא לפגוע בהפרשת המלטונין. יש להפעיל תוכנות שמסננת אור כחול בעבודה מול מסכים וטלפונים ניידים.
3D - DIGITAL DIET+DIMMING
כשעה וחצי לפני השינה, רצוי להפסיק שימוש במכשירים הפולטים אור הישר לעיניים, ולהחליש תאורה ביתית- יש להאיר רק את מה שצריך להאיר. רצוי להימנע משימוש בתאורת לד פולטת כחול בחדרי שינה וחדרי אמבטיה.
D4 - DARKNESS
חושך הינו מרכיב חשוב במחזור הטבע. יש לישון בחושך מוחלט. גם נורות קטנות של מסכי השעון, מזגן ואחרים וגם אור פולש מתאורת רחוב בחוץ יכולים להשפיע על וויסות השעון הביולוגי בלילה ואינם רצויים כלל. יש להמנע לגמרי מעיסוק בטלפון/טאבלט במיטה.
D5 - DAWN
כדי להשיג התעוררות בוקר קלה ואנרגטית, רצוי להגביר את עוצמת האור בחדר השינה בהדרגה עד לעוצמה גבוהה. אם אפשרי – על ידי אור זריחה טבעי.
סיכום
אור הוא גורם עוצמתי שיש לו גם פוטנציאל חיובי וגם פוטנציאל שלילי משמעותי, הרבה מעבר להיבט החזותי. כדי להקטין השפעות שלילית של חשיפה לאור בכלל ואור כחול בפרט על השעון הביולוגי ועל תפקודי השינה, יש להבין את עקרונות השימוש בסוג ובעיתוי הנכונים של האור. בתקופת הקורונה, כשכולנו נמצאים בתוך מבנים הרבה יותר זמן בהשוואה לתקופה שלפני המגפה, עקרונות עלה חשובים במיוחד. זיכרו שאורח חיים בריא מורכב ממה שאנחנו אוכלים, כמה אנחנו מתנועעים ואיך שאנחנו ישנים. אימוץ עקרונות התאורה הבריאה יתרום לשנת לילה איכותית ותפקוד טוב יותר במהלך היום.
ד"ר מריה קורמן
החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת אריאל.
חוקרת בנושא השפעת השעון הביולוגי על תפקודי זיכרון וקשב. מרצה בתחומי התפתחות מוחית, למידה, שינה ושעון ביולוגי ו-ADHD.
בעלת ערוץ היוטיוב "זמנולוגיה של האדם":
https://www.youtube.com/channel/UC-CLUq6vZ62yqpNP3yW3bCg
פרסומים אקדמיים:
https://scholar.google.co.il/citations?hl=en&user=R0aYI1cAAAAJ&view_op=list_works&sortby=pubdate
תודה על קריאת המאמר המאיר.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על
התאמת הסביבה והתארגנות - כאן
למידה והוראה - כאן
בברכה,
זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
להתפתחות מקצועית ואישית
הרשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול בהפרעת קשב ADHD:
הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:
17.02.2021