עלון קשב ADHD

---

ללמוד כיצד ללמוד - שלוש אסטרטגיות למידה עוצמתיות

עלון קשב ADHD

ללמוד כיצד ללמוד:
שלוש אסטרטגיות למידה עוצמתיות
שמעון פרוס

מרצה באקדמיה אמרה לי בשיחה: "אסטרטגיות למידה יכולות לעזור מאוד בחינוך המיוחד". עניתי לה, שלדעתי כולם צריכים ללמוד איך ללמוד, כולל סטודנטים לרפואה ואפילו סטודנטים מצטיינים לרפואה. "אבל סטודנטים לרפואה לומדים טוב יותר ממך, מה אתה יכול ללמד אותם?" היא התפלאה. "זו בדיוק הטעות" עניתי לה. "סטודנטים לרפואה לומדים טוב מאוד, אבל הם ילמדו טוב פי עשר, אם הם ישתמשו בשיטות למידה".

בשנים האחרונות תחום ייעול הלמידה פורח בארצות הברית, וכמו בכל תחום, לבסוף הבשורה מגיעה גם לישראל. מדובר בשיטות למידה המבוססות על מדעי המוח, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ומדעי החינוך, שבעזרתן אפשר ללמוד כל דבר טוב יותר ומהר יותר.

ההנחה, שאנשים "רגילים", ללא קשיי למידה, לומדים ביעילות, היא הנחה שגויה. שיטות למידה יכולות לסייע באופן משמעותי למחוננים ולמתקשים, לתלמידים רגילים ולמתמודדים עם לקויות למידה או עם הפרעת קשב בכל גיל. אדרבה, ככל שאדם אינטליגנטי יותר, כך שיטות למידה יהפכו את הלמידה שלו לעמוקה יותר, מהירה יותר ואיכותית יותר.

כטעימת היכרות, נציג שלושה עקרונות לשיפור הלמידה: ריווח הלמידה, למידה פעילה ושילוב מוטיבציה פנימית וחיצונית.
 

1. לרווח את הלמידה: כי למוח דרוש זמן להטמעה

כדי לייעל את הלמידה, יש לפרוס אותה על פני פרק זמן ארוך, ולא לדחוס למידה רבה בפרק זמן קצר. את סך כל הזמן שהיינו מקדישים ללמידה בכל דרך, יש לפרוס על פני תקופה ארוכה. סטודנטים רבים חוגגים כל הסמסטר, ובתקופת המבחנים יורדים למחתרת ולומדים 14 שעות ביום. אמנם כשדוחסים למידה רבה לזמן קצר אפשר לעבור את המבחן ואפילו לקבל ציונים טובים, אך הזיכרון לא מחזיק מעמד אחרי המבחן, ההבנה שטחית, ולא מתקיימים תהליכי חשיבה עמוקים. לעומת זאת, כשלומדים במנות קטנות מן היום הראשון של הסמסטר, הלמידה איכותית ועמוקה בכל הממדים.

הסיבה היא, שלמידה היא תהליך פיזיולוגי לכל דבר שקורה במוח, ותהליך זה דורש זמן כמו כל תהליך פיזיולוגי אחר. ריווח הלמידה משפר את הזיכרון, המיומנות וההבנה:

זיכרון: כדי לזכור כמה שנים קדימה ולא רק עד ערב אחרי המבחן, צריך לחזור על החומר פעמים רבות. חזרות רבות זה לא מספיק: כדי שהחזרות תהיינה יעילות יש להכניס פרקי זמן הולכים וגדלים ביניהן. לצורך כך יש להתחיל לשנן כבר מתחילת הסמסטר.

מיומנות: כדי לבנות מיומנות כלשהי, למשל מיומנות בפתרון תרגילים במתמטיקה, חשוב להתאמן הרבה, ובנוסף, חשוב ליצור מרווחי זמן בין האימונים, כדי לאפשר למיומנות להיבנות במוח.

הבנה: הזמן משחק תפקיד גם בפיתוח והעמקת ההבנה. אמנם הבנה היא אספקט שלא נמדד מספיק במבחנים, אבל למידה טובה היא בעיקר הבנה עמוקה, ולא דקלום רשימות. הבנה של רעיונות מסובכים מתפתחת על פני שבועות וחודשים, ולא יכולה להתרחש תוך מספר ימים.

* ואם יש לי הפרעת קשב?
ריווח הלמידה חשוב לך במיוחד, כי קל להתרכז ביחידות לימוד קצרות הפרושות על פני תקופה ארוכה, וקשה להתרכז ביחידות לימוד גדולות במשך שעות רבות ביום, כפי שקורה כשדוחסים את חומר הלימוד לקראת מבחן.
 

2. ללמוד למידה פעילה: אסטרטגיית העל לשיפור הלמידה

ב"למידה פעילה" כוונתי לכתיבה, שיחה, עבודה, משחק ועשייה מסוגים שונים, ובכלל, כל למידה שמעבר לקריאה והאזנה פאסיביים.

בעולם החינוך ישנה הסכמה על התועלת האדירה שבלמידה פעילה, וישנן שיטות הוראה רבות שמבוססות על כך, למשל "למידה מבוססת פרויקט". הבעיה היא ששיטות אלו מיועדות לשיפור ההוראה של המורים, ולא לשיפור הלמידה העצמאית של התלמידים. כלומר: אם המורה לא יצר מערכי שיעור המבוססים על למידה פעילה, התלמיד הממוצע לא יידע איך ליצור למידה פעילה שתשתלב בקריאה והאזנה פסיביים. יש ללמד את התלמידים כיצד ליזום וליצור בעצמם למידה פעילה בלמידה שלהם.

איך אפשר ללמוד למידה פעילה כשמדובר בחומר למידה תיאורטי כמו היסטוריה או פסיכולוגיה? הנה מספר הצעות:

• אחזור: במקום לחזור שוב על הסיכומים או לקרוא שוב את המאמר, יש לשבת עם נייר ועט ולנסות לשחזר מהזיכרון את מה שלמדנו. לדוגמה, אם למדנו על האימפריה הרומית, ניקח דף ועט, ננסה להיזכר בפרטי מידע ונציין אותם על הדף בלי להסתכל בסיכומים. המאמץ להיזכר במידע מחזק את הזיכרון, בדיוק כמו שהמאמץ להרים משקולות מחזק את השרירים.
• בחינה עצמית: לענות על שאלות ועל מבחנים לדוגמה. אפשר להשתמש בשאלות מוכנות, או להמציא שאלות חדשות, העיקרון הוא לבחון את עצמך מדי פעם, הרבה לפני המבחן הגדול. בחינה עצמית כוללת אחזור, אבל יש בה עוד יתרון חשוב: היא פועלת כ"רדאר" שמגלה את האזורים החלשים בחומר אצלך.
• להסביר במילים משלך: כאשר אתה מסביר את החומר במילים שלך, בכתב או בעל פה, לעצמך או לאחרים, אתה מפתח ומעמיק את ההבנה. ההסבר מחייב אותך לחשוב על מה שלמדת וכתוצאה מכך ההבנה שלך מעמיקה.
• יישום:  ככל שהדבר אפשרי, יש ליישם את החומר. אם מדובר בחומר תיאורטי ללא יישום, יש לחפש דרך יצירתית ליישם אותו. לדוגמה, אם אנו לומדים תיאוריות על נפש האדם, ננסה  לנתח אנשים שאנו מכירים דרך עדשת התיאוריות האלו. עצם הניסיון ליישם את המידע, ייצור חשיבה מעמיקה על החומר והבנה טובה.

* ואם יש לי הפרעת קשב?
בקריאה או בהאזנה פסיביים, הראש נוטה לרחף, אבל כשתלמד תוך כדי עשייה, יהיה לך קל יותר להתרכז.

שני העקרונות שהזכרתי עד עכשיו – ריווח הלמידה ולמידה פעילה, משפרים ומעצימים את הלמידה של כל אחד בכל נושא. במחקר מפורסם שדירג עשר שיטות למידה לפי מידת היעילות שלהן, נקבע שתרגול מרווח ובחינה עצמית, הן השיטות היעילות ביותר (לסקירת המחקר). שילוב של שתיהן יחד משפר מאוד את הלמידה.

עד כאן הכול טוב ויפה, אבל מה עושים כשהחומר משעמם או כשאין לנו חשק ללמוד?
 

3. להבין את מסתורי המוטיבציה: לשלב מוטיבציה פנימית עם חיצונית

פעמים רבות הבעיה היא היעדר מוטיבציה ללמידה. כשהייתי סטודנט, נאלצתי לא פעם ללמוד חומר יבש שלא היה לי שום חשק ללמוד, אבל לפעמים המוטיבציה שלי עברה תהפוכות, כמו שקרה  ב"מבוא לסוציולוגיה".

בלימודי מנהל עסקים, נתקלתי בספריה בספר "מבוא לסוציולוגיה". קראתי חלק ממנו ונסחפתי לעולם אפל של אמיתות קשות על החברה ועל נפש האדם. הרעיון של גופמן שכולנו שחקנים המגלמים מספר דמויות הימם אותי. הניתוחים על המעמדות החברתיים ריתקו אותי. הבטחתי לעצמי שיום אחד אלמד את הנושא ביסודיות. מספר שנים לאחר מכן הגשמתי את החלום, נרשמתי לקורס "מבוא לסוציולוגיה" באוניברסיטה והייתי בטוח שאהנה מאוד. גם הפעם, עמדתי בפני אותם חומרים, אבל הפעם הקסם פג ולא נהניתי כפי שקוויתי.   

מדוע זה קרה?

הסיבה היא, שבקורס "מבוא לסוציולוגיה" באוניברסיטה, הייתי בלחץ של ציונים ומבחנים, שפגע באפשרות שלי ליהנות מהלמידה. כשלמדתי בו את התיאוריות של גופמן, הייתי עסוק בשאלות כמו: "האם זה יהיה במבחן? מה אפשר לשאול על זה במבחן?" אי אפשר להתענג על הלמידה כשיש אווירה של לחץ גדול לקבל ציונים גבוהים.

אם נשתמש במונחים מדעיים, כשקראתי את הספר בפעם הראשונה, זה היה מתוך "מוטיבציה פנימית" טהורה, מפני שנהניתי לקרוא על הנושא. ואילו כשקראתי אותו בפעם השנייה, הייתה לי אמנם מוטיבציה פנימית, אבל נוספה לה "מוטיבציה חיצונית", מבחן מאיים שאני חייב לקבל בו ציון גבוה.

המחקרים גילו, שברגע שמוטיבציה חיצונית חזקה נכנסת לתמונה, היא מורידה את המוטיבציה הפנימית. הציונים והמבחנים הם מוטיבציה חיצונית עוצמתית, והם מקטינים את המוטיבציה הפנימית. אותם מחקרים קובעים גם, שלמידה ממוטיבציה פנימית היא איכותית בהרבה מלמידה ממוטיבציה חיצונית.

ההשפעה השלילית של לחץ הציונים ידועה היטב למורים, אבל מה אפשר לעשות?
בבתי הספר היסודיים יש כבר גישות אלטרנטיביות להערכה, שונות מציונים. אבל באקדמיה, הציונים הם חזות הכול: המדד העיקרי שקובע בקבלה לאוניברסיטה הם ציוני הבגרות והפסיכומטרי, והמדד העיקרי שקובע בקבלה לתואר השני הוא ציון גבוה בתואר הראשון. התלמיד והסטודנט נמצאים בלחץ אדיר לקבל ציונים גבוהים, לחץ שמזיק מאוד למוטיבציה הפנימית.

הדבר היחיד שיכול לעזור הוא פיתוח מודעות. על הסטודנט להכיר את שני סוגי המוטיבציות, ולהבין שהנושא המעניין ביותר יכול להפוך למשעמם תחת לחץ הציונים. עליו ללמוד לשמר ולטפח את המוטיבציה הפנימית שלו למרות הלחץ. הרי אנו נהנים מלמידה באופן טבעי! הנאה אינטלקטואלית היא אחת מהנאות החיים.

כשישנה מודעות להשפעת הציונים על ההנאה, אפשר ליהנות מהלימודים. אפשר לשאוף לקבל ציונים גבוהים, ובמקביל לשמור על גחלת המוטיבציה הפנימית. לעשות הכול כדי לקבל ציונים גבוהים, ומצד שני, לדעת שיש איכויות שהציונים לא מודדים כמו הבנה עמוקה, זיכרון לטווח ארוך וחיבור אישי לחומר. אפשר ללמוד לפי מה שיהיה במבחן, אבל להרחיב באופן עצמאי להיבטים שמסקרנים אותנו ושלא יהיו במבחן. ללמוד כדי להשכיל וליהנות מחוויה אינטלקטואלית, וגם לעשות מה שצריך כדי לקבל ציונים גבוהים.

* ואם יש לי הפרעת קשב? 
קשה לך להתרכז כשהלמידה כרוכה בסבל של לחץ ושעמום, ויהיה לך קל הרבה יותר כשתיהנה מהלמידה והחומר יעניין אותך.  

לסיכום 
ללמידה איכותית, דרוש שילוב של ריווח הלמידה ולמידה פעילה. כדי להעצים את הלמידה, דרוש שילוב של מוטיבציה פנימית עם מוטיבציה חיצונית.

שמעון פרוס
כותב הבלוג "ללמוד בגדול" - שיטות מעשיות לייעול הלמידה.
מחבר הספר "ללמוד בגדול: המדריך המעשי לסטודנטים להצלחה בלימודים".

 

תודה על קריאת עלון הקשב הנוכחי. עד שנתראה בעלון הבא,
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על הוראה ולמידה - כאן.

בברכה,

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד

    

 

 

 

 

 

 

---

ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית

---

17.02.2019