עלון קשב ADHD


הערכה התנהגותית בתעודה של תלמיד עם ADHD

הערכה התנהגותית בתעודה  של תלמיד עם ADHD

עלון קשב ADHD
בס"ד

הערכה התנהגותית בתעודה 
של תלמיד עם ADHD

צביקה מור

"עלייך להקשיב יותר בשיעורי אנגלית". " איחרת פעמים רבות בהגעה לבית הספר". "את מסתובבת בכיתה בזמן השיעור ומפריעה לחברותייך ללמוד."

תעודות מחצית ב' מתקרבות אלינו במהירות, ובין מקבלי התעודות יהיו תלמידים רבים שאובחנו עם הפרעת קשב. בהיעדר טיפול מתאים, רבים מהם מאכלסים את הקבוצה התת משיגה בבית הספר מבחינה לימודית והתנהגותית. אותם תלמידים אינם מחכים לתעודה הזו, בלשון המעטה.

האם הערך העצמי של התלמיד ייפגע בגלל הערה התנהגותית? – בטוח שכן!  האם התלמיד ייקח את עצמו בידיים מפני שהמורה נתן לו הערה התנהגותית? לא בטוח! קשה למצוא אדם שעשה מהפך בעקבות ביקורת והצבעה על חסרונותיו.  לעומת זאת, הבלטת החיובי פועלת כמטה קסם. היא מציגה את חצי הכוס המלאה ומטשטשת לרגע את הקשיים. היא מסייעת לחניך להרגיש מוערך על ידי אחרים ובעל ערך בעיני עצמו: "עשיתי, הצלחתי, וגם אחרים מעריכים את עשייתי. סימן שאני שווה."

סיפורו של ישראל, שם בדוי
ישראל הגיע אלי לאימון לאחר קשיים גדולים ביחסיו עם צוות בית הספר ובהתארגנות עצמית. 
כתלמיד כיתה ז', פגש לראשונה בחייו את העומס האופייני לכיתה זו: יום לימודים ארוך שמסתיים בשלוש וחצי, ותכני לימוד קשים בהרבה מאלו של בית הספר היסודי. ישראל הגיע אלי עם קושי רוחבי בהתארגנות. חייו היו מסכת אחת של כאוס מוחלט: אין תיק בית ספר, הספרים והמחברות מסתובבים בבית, בכיתה ובחצר בית הספר, זמן הוא לא זמן והיום מתחיל ונגמר מאוחר. בעל הפרעת קשב קלאסי.

לאחר ארבעה חודשי עבודה אינטנסיבית במיוחד, הכוללת תקשורת עקבית בינינו במהלך השבוע במטרה לעודד ולעקוב אחר הביצוע וההתקדמות, ישראל התקדם מאד בהתארגנות בכלל ובנושא התלמידאות בפרט. הוא החל להגיע לבית הספר בזמן ועם מערכת, הוא שותף ללמידה בכיתה, והמחברות חזרו לשימוש יומיומי. גם ציוניו השתפרו בעקבות למידה מתוכננת למבחנים בשיתוף ההורים.

אבל ההתנהגות...כאן לא הצלחנו להגיע בינתיים לשיפור משמעותי. חוצפה כלפי מורים, קימה והסתובבות בכיתה בזמן שיעור, הצקות לחבריו לכיתה, שראו אותו כילדותי ותלוש מהמציאות. בשיחה עם המחנך, הצביע האחרון על שיפור בתדירות ובעוצמה של ההתנהגויות השליליות, אך הדגיש שעדיין כל מקרה מטלטל את הכיתה.

ואז הגיעו התעודות. ישראל קיווה שיעריכו את השקעתו. מבחינתו הוא החל להיות תלמיד רק לפני חודשיים. הוא רכש הרגלים חדשים של עמידה בזמנים, הכנת שיעורי בית, תרגול ועבודה בכיתה, השתתפות פעילה בשיעורים והתמדה בהם. כל אלו כאילו נשכחו בתעודה ורק השלילה הוזכרה. ישראל הגיע אלי ישירות מבית הספר עם התעודה והתפרק בבכי נורא על העוול שנעשה לו, לדבריו.

חשיבותה של התעודה
התעודה איננה עוד פתק או מכתב להורים. התעודה היא מסמך מסכם של תקופה, מסמך שמהווה מעין תעודת זהות וכרטיס ביקור, מסמך מחייב וקובע מאד לעתיד התלמיד: האם ימשיך בבית הספר? האם ימשיך בכיתה זו? האם ירד או יעלה הקבצה? עם אילו מוטיבציות הוא עולה לכיתה הבאה, אם בכלל?

כיוון שכך, נדרש משנה זהירות בכתיבת התעודה וחתימתה. הזהירות היא כפולה: האם להעיר? ואם כן, אז מה להעיר? זו זהירות הנדרשת עבור כל תלמיד בבחינת "דיני נפשות", אך עבור תלמידים עם הפרעת קשב על אחת כמה וכמה.

לו היה מדובר בתלמיד חולה דיאליזה, לא הייתי צריך לכתוב את השורות הללו, כיוון שכל המערכת הייתה מתגייסת לטובתו. איננו יכולים לעמוד מנגד, וללכת "לפי הספר" עם תלמיד שסובל כל כך. לא היינו מתחשבנים איתו על כל היעדרות בגלל טיפולים במכון הדיאליזה או בגלל חולשה שהשאירה אותו בבית. לא היינו רבים איתו על שלא נטל חלק בארגון מסיבת חנוכה או הטיול השנתי. יש לנו ציפיות ברורות בקשר אליו. אנחנו יודעים בדיוק למה הוא מסוגל ומה מעבר לכוחותיו.

אך כשמדובר בתלמיד עם הפרעת קשב, כללי המשחק אחרים. גם אחרי כל ההכלה והעלמות העין,  שבאמת דורשים מהמורים היקרים והמסורים כוחות רבים, יום הדין מגיע, וביום הדין נותנים הערכה מילולית וציון אלפביתי על ההתנהגות. כשתלמיד כזה עומד לפנינו, אם איננו מבינים את ההפרעה, אנחנו עלולים להתבלבל, מכיוון שההפרעה היא שקופה. הילד נראה בריא ורגיל לחלוטין, ואנחנו רואים שבמקומות מסוימים הוא מצליח בקלות לגייס את עצמו, להתמקד ולדחות סיפוקים מיידיים. ואם הוא יכול במקרים מסויימים, כנראה שהוא לא מספיק רוצה במקרים אחרים, ואז מגיע לו ב' בהתנהגות.

לתת לתלמיד מסוג זה א' מינוס ודרומה מזה בהתנהגות, ללא שהתלמיד מקבל טיפול נכון ומותאם על ידי תרופה ו/או אימון ו/או טיפול התנהגותי, וללא שהתלמיד קיבל מענה חינוכי בבית הספר - זה לא פחות מלעשות עוול לתלמיד ולהוריו. האם הערך העצמי שלו נפגע?  בטוח שכן! האם התלמיד ייקח את עצמו בידיים בגלל שהמורה נתן לו סעיף התנהגותי? לא בטוח.

שאלות הכוונה כדי לסייע לתלמיד
אני מציע לשאול מספר שאלות, שמכוונות לסייע לתלמיד עם הפרעת קשב במהלך השנה ולמנוע את הכתמת התעודה שלו בהערכה התנהגותית כוזבת. את השאלות כדאי  לתרגם לעשייה עם התלמיד: 

1. בניית תוכנית מדורגת 
האם למדנו היטב את האבחון שלו ובנינו לו תכנית התנהגותית מדורגת ובת הצלחה? האם ערכנו עם התלמיד תיאום ציפיות בנושא ההתנהגות הנדרשת ממנו, ובדקנו את הבנתו אותה? 

2. מעקב אחר יישום התוכנית 
האם ערכנו מעקב יסודי אחר התקדמות התלמיד ביישום התוכנית, במטרה ליצור אצלו הרגלים חיוביים חדשים?

3. התאמות לימודיות 
האם בנינו התאמות לימודיות ומבניות במערכת השעות של התלמיד בהתאם ליכולותיו? האם התאמנו את ההוראה שלנו לסגנון ולערוצי הלמידה שלו? 

4. מיקוד בעיקר 
האם תכננו מראש ממה אנו מתעלמים ואת מה מדגישים כדי לא להוריד את ערכו העצמי?

5. חיזוקים
האם עמלנו ללא הרף לחזקו בכישוריו השונים?

6. היערכות ל"ימים שחורים"
האם נערכנו כנדרש ל"ימים שחורים" שלו, או שהגבנו אינטואיטיבית ללא חשיבה על התוצאות?

7. אהבה
האם הרעפנו עליו חום ואהבה? האם אנחנו בטוחים שעשינו הכל כדי שירגיש רצוי ואהוב?

8. שאלות מעצימות
האם קבענו עבורו מה הוא אמור לעשות, אחרי שבדקנו איתו את יכולותיו וששאלנו אותו שאלות מעצימות ומקדמות? שאלות כגון: "מה יעזור לך?" ; "מה בכל זאת תוכל לעשות?" ; "איך תוכל לעשות טוב יותר בפעם באה?" ; "מה הלמידה שלך ממה שקרה היום?"

9. קשר רציף עם ההורים
האם יזמנו קשר רציף עם הוריו כדי לייצור חשיבה משותפת שתקדם אותו? האם היינו מספיק זמינים להוריו כשניסו להשיג אותנו?

10. פתרונות חינוכיים
האם יזמנו ישיבות פדגוגיות עם אנשי המקצוע בבית הספר לסיעור מוחות במטרה לחשוב על פתרונות ונוסחאות הצלחה עבור התלמיד? האם חיפשנו פתרונות בספרות המקצועית ובפורומים הנגישים כל כך לאנשי חינוך המתמודדים עם קשיים כאלה?

הרשימה הזו הכרחית להצלחה של תלמידים אלה בבית הספר. אם לא ביצענו את רובה כמבוגרים וכמחנכים, מה לנו כי נלין על התנהגות הילד?
 

איך בכל זאת כדאי להעיר?
לאחר כל העשייה הברוכה הזו, אם אנו חשים צורך להעיר לתלמיד בתעודה, נוכל להשתמש בסגנונות הבאים:

במקום: "מורן, עלייך להקשיב יותר בשיעורי אנגלית".
נכתוב: "מורן, מאמצייך להקשיב בשיעורי אנגלית ראויים לכל שבח. ברצוני לשבת איתך ולחשוב ביחד על גורמים נוספים להצלחתך בשיעור."

במקום: "דוד, במחצית זו איחרת פעמים רבות בהגעה לבית הספר." 
נכתוב: "דוד, אני מעריך מאד את השתדלותך להגיע בזמן לבית הספר. אני יודע כמה זה דורש ממך ואשמח לסייע לך לעמוד בזמנים."

במקום: "מירי, את מרבה להסתובב בכיתה בזמן השיעור ומפריעה לחברותייך ללמוד." 
נכתוב: "מירי, את אהובה מאד על חברותייך ומוסיפה המון שמחה לכיתה. אני רוצה שנשב יחד לחשיבה משותפת במטרה לשדרג את הלמידה שלך."

אלו רק כמה דוגמאות המבטאות סגנון מעצים, מכבד ומקדם. אם זו תהיה החשיבה והשפה שלנו בקשר לילד, אין ספק שנעשה כל שביכולתנו לקדמו ולתת לו תקוה בתעודה שאינה מדלגת על הטעון שיפור, אך מבליטה ביתר שאת את הטוב והקיים.  

העיקרון החינוכי המיושם כאן הוא: "עידוד החניך והדגשת הצדדים החיוביים שבו: תכונותיו, שאיפותיו, הצלחותיו ובעיקר מאמציו וניסיונותיו."

באיחולים לתעודה מעצימה,

צביקה מור, 052-6070954 
מאמן בכיר , MCIL מדריך מוסמך 
מאמן הורים, ילדים ונוער, מומחה באימון ADHD 
www.more-lanoar.co.il

 

תודה על קריאת העלון הנוכחי. 
אני מזמינה אותך לקרוא עוד עלונים בנושאי: 
למידה והוראה - כאן 
טיפול התנהגותי, רגשי - כאן
 

חדש! העלון בשפה הערבית.
אנחנו מזמינים אותך לקבל את העלון בשפה הערבית. 
כדי לקבל אותו, אנא השב למייל הזה 
וכתוב את המילה "מעוניין" 
כדי שאוסיף אותך לרשימת התפוצה של העלון בערבית.


בברכה,

זיוה דינה - קשבים
ייעוץ להפרעת קשב,
דיוורי טיפול, חינוך ואימון
לקהלי יעד מותאמים במיוחד
adhdindex.co.il 

 

 



ה​​רשם לעלון כדי לקבל עדכונים על הטיפול ​בהפרעת קשב ADHD:

עלון קשב ADHD למשפחה

עלון קשב ADHD למבוגרים

הרשם ל"קשבים" כדי לקבל עדכונים לאנשי טיפול, חינוך ואימון:

״קשבים״ להתפתחות מקצועית


03.06.2017