מאמר


אז מה הקשר בין ADHD וקלינאית תקשורת?

לכאורה, נדמה שקלינאי תקשורת הם לא אנשי המקצוע להם הילדים עם קשיי הקשב זקוקים. אבל תתפלאו לגלות כמה קשיי הקשב משפיעים על התפתחות השפה. 
ילדים צעירים שרק מתחילים לרכוש שפה צריכים ללמוד מילים ראשונות ומבני משפט ראשונים  על ידי שמיעה והקשבה לסביבה. כאשר הילד מאוד אקטיבי, נע ממקום למקום, עובר מהר ממשחק למשחק ולא קשוב לשיחות סביבו, הוא מפספס הרבה מידע שפתי. למעשה, בלי להקשיב, קשה מאוד לקלוט שפה. שפה נלמדת מהקשבה לסביבה, חיקוי והפנמת חוקים. 
אם כך, סוג הקושי הראשון בגללו מגיעים אלי לטיפול הוא כאשר יש איחור ברכישת השפה (ילד שלא מתחיל לדבר בזמן או שמתחיל להגיד מילים בודדות, אבל לא מפתח משפטים, למשל). בטיפול אני אראה שהילד עובד מהר ממשחק למשחק, או שהוא לא קשוב לסביבה ומפספס מידע, לא מתייחס כשפונים אליו או קוראים לו, או לא ממלא הוראות. מה שנעשה זה נחדד את יכולת ההקשבה וההתמדה באותו משחק ונפתח את המשחק הסימבולי. ככל שהילד יהיה פנוי יותר לשמוע את הדוגמאות לשפה סביבו, ככל שיתמיד יותר במשחק אחד לאורך זמן ויפתח את יכולת המשחק הסימבולי, כך ילמד שפה. 
שפה ומשחק מתפתחים במקביל. הרי גם צלחת במשחק וגם המילה "צלחת" הם סמלים לדבר האמיתי בעולמנו. ככל שנפתח את יכולת ההסמלה במשחק, כך נאפשר לפתח גם את יכולת ההסמלה במילים. 

 

סוג הקושי השני יכול לבוא לידי ביטוי בגיל בוגר מעט יותר, כאשר ילדים כבר מדברים בשטף, מנהלים שיחות קצרות ומספרים סיפורים. בשלב זה ילדים עם קשיי קשב וריכוז עלולים להפגין קושי בארגון מילולי. 
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים להפריד בין עיקר ותפל. הכול נראה להם חשוב, וכך השיח הופך למבולגן, וכשננסה להקשיב להם, לא נבין איפה הסיפור שלהם מתחיל ואיפה הוא נגמר. בגיל הגן יהיו אלה הסיפורים שבעל-פה על חוויות יום-יום, ובגיל בית ספר יתווספו לכך סיפורים והסברים מורכבים יותר וחיבורים בכתב. נראה שכל סיפור הופך לארוך ואסוציאטיבי, הילד קופץ מנושא לנושא, ומזמן לזמן, וקשה לעקוב אחר הסיפור. במצבים אלה נחזק את ההבחנה בין עיקר ותפל ונלמד לדבר רק על מה שחשוב. נלמד לארגן את הסיפור עם התחלה, אמצע וסוף ברורים ונלמד לשמור על נושא השיחה. 

 

סוג הקושי השלישי יבוא לידי ביטוי בכתיבה ובקריאה. כאשר ילד עם קשיי קשב וריכוז מנסה לקרוא טקסט, הוא ממהר, הוא לא מבחין בפרטים הקטנים והקריאה הופכת ללא מדוייקת. לפעמים יהיה דילוג על אותיות באמצע המילה, לפעמים ידלגו על מילים שלמות וינחשו ולפעמים יקראו מילה ובגלל פזיזות יחשבו שכתובה שם מילה אחרת. גם בכתיבה נראה דילוג על אותיות או מעבר מנושא לנושא באמצע המשפט. הרי אם התחלתי לכתוב משהו ואז באמצע המשפט מחשבותיי נדדו, כשאחזור לכתוב כבר לא אזכור איפה הייתי ומה רציתי להגיד.  במצבים אלה נתרגל אסטרטגיות של דיוק בקריאה והבנת הנקרא, אסטרטגיות של ארגון מילולי כפי שתרגלנו בסיפורים שבעל פה, ואסטרטגיות בקרה עצמית כאשר הקשב נדד וחזר. 
 

כאשר יש איחור בהתפתחות השפה, ברור לכולנו שרצוי לפנות לקלינאי תקשורת. אבל גם אם השפה מפותחת, אם לילד או לילדה שלכם קשיי קשב וריכוז, נסו לבדוק: האם השיחות איתם קולחות וברורות, או שהם קופצים מנושא לנושא? האם הם מצליחים לארגן את המסר בעל פה ובכתב בצורה מסודרת? האם הם מבינים את הנקרא כשהם קוראים סיפור או שהם ממהרים לקרוא כדי לצאת ידי חובה, אבל לא באמת מבינים מה קראו? 
אם עניתם על אחת השאלות האלה בחיוב, מומלץ לפנות לאבחון קלינאי תקשורת.
הקשבה נעימה!
 

לפרטים נוספים אתם מוזמנים להכנס לאתר מילים ונפלאות!

שלכם,

חן

 




24.04.2017